קלנדיה, יום א' 18.3.12, אחה"צ

צופות: 
רוני המרמן, נורית ירדן (צילום) ותמר פלישמן (דיווח וצילום), אורח: פרדיקו
18/03/2012
|
אחה"צ

 

תמונות:
מחסום קלנדיה מראה שגרתי
כתובת חדשה על החומה בקלנדיה
היונה על חומת אר-רם

בדיוק לפני חמישים שנים, בשמונה עשר לחודש מרס 1962, בא הקץ לכיבוש אלג'יר בידי צרפת.
כיבוש שנמשך 132 שנים.

ואצלנו מה? –  המציאות בשטח מעידה באלפי עדויות הקורבנות ואלפי רובים משליטי דיכוי וגזל זכויות שהכיבוש אינו יודע שובע, שהוא רק מעמיק את אחיזתו ומשתרש ופולש והורס כל שטרם דוכא ונרמס ונהרס.

וכך, תוך בריונות חסרת מעצורים, בחסות לובשי מדים, הגיע "יגאל מבית-אל" (סיפרו האנשים), פשט בראש הכוח על הדוכנים לממכר פירות, שהיו ממוקמים על גבי עגלות מתניידות או קבועות, לאורך הדרך המובילה ממחסום קלנדיה אל אר-רם וסביב הכיכרות שבאזור, ולא עזב לפני שמבצע הגזל וההרס הושלם: ציוד הוחרם, הררי פירות טריים הושלכו לתוך גלי האשפה שלעולם אינם מפונים, ועל מי שהצליח לבנות חנות על יסודות של קרשים ויריעות ברזנט, איים/הבטיח לשוב בעוד שבוע ואם עד אז לא יפנה האיש, א-ג', בעצמו את מקור מחייתו, יבצע הצבא את מלאכת ההרס.

ולבד מההרס שזרעו במקום "יגאל" ואנשיו, וחוץ מההפסד הכספי לכל אחד מקורבנותיו, הנעמד באלפי שקלים לאדם, גם רוסקה פרנסת משפחות ואבד מקור מחייתן שסיפק בדוחק את צרכי בני ביתם.