ג'יוס, חבלה, פלאמיה, יום ה' 8.3.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורה ר., ריבה ב., חנה א. (מדווחת)
08/03/2012
|
בוקר

 

נדמה כי לביורוקרטיה של הכיבוש יש קיום עצמאי; הכיבוש מנכיח את עצמו בעגה משלו ('בולם' – כינויו של חדר הבידוק במחסומים), ואחיזתו בשטח מעמיקה על ידי גינון, ניסיון נואל ליפותו.
את המחסומים מאיישים חיילי מילואים בנוסף לחיילי משטרה צבאית.

11:13 – במחסום המכונה 'מעבר אליהו' מתרחש ט"ו בשבט מאוחר: פועלים פלסטינים נוטעים דקלים בגומות מבוטנות...

עברנו בג'יוס הישוב והנהגים מספרים על כך שבלילה שבין יום שלישי לבין יום רביעי עצרו צעיר מהכפר וזימנו לחקירה צעיר נוסף שהלך למחרת בבוקר. שניהם הושארו במעצר.

12:06 שער ג'יוס - בגדר פתוח. לרגל יום האשה הבינלאומי, כך הבנו, הילדים בחופש והם מתלווים לבני משפחותיהם הבוגרים, העובדים בשטחים הכלואים ב'מרחב התפרinfo-icon'. הגשמים העזים יצרו שלולית ובוץ במקום של הזרוע הצהובה וניתן להגיע יבשים אל השער שמעבר ל'כביש הביטחון' באמצעות כלי תחבורה בלבד.
 ארבעה טרקטורים ושתי עגלות עברו במחסום בזמן שעמדנו שם.
התפתחה שיחה עם אחד החיילים וכשציינו כי תושבי הכפרים מתקשים לעבד את אדמותיהם בשל מיעוט היתרי מעבר ל'מרחב התפר' הוא סיפר כי בבוקר עברה אם מבוגרת עם שבעה ילדים.

12:52 פלאמיה. מיד כשהגענו הגיעו מתוך 'מרחב התפר' שני גברים תושבי ג'יוס. מסתבר שהם נכנסו בבוקר דרך המחסום בפלאמיה וכשרצו לחזור לבתיהם דרך שער ג'יוס, לא איפשרו להם. חייבו אותם לצאת דרך המחסום ממנו נכנסו. נטולי כלי תחבורה משל עצמם נאלצו ללכת ברגל את הדרך חזרה ואנחנו הסענו אותם חזרה לג'יוס.
המבוגר מבין שניהם היה 'מנוע' בעבר. המניעה הוסרה והוא קיבל אישור לשבוע (!) שתוקפו עמד לפוג ב-9.3.12, לצורך חיפוש עבודה בישראל. לצערו ולצערנו לא מצא מקום עבודה במהלך אותו שבוע.
עוד עלה בשיחה כי אמנם המחסום פתוח מ-5:30 באופן רציף עד הערב, אך בעונה זו של השנה עדיין חושך ב-5:30 ואין טעם להגיע בשעה זו אל המחסום.
13:00 – עזבנו.

13:40 חבלה.
מכוניות עמוסות שתילים בדרך החוצה מחבלה. עגלה רתומה לסוס ועליה גרוטאות מתכת ממתינה להיכנס לכפר. הרכב/סוחר הגרוטאות מקבל אישור להיכנס אך אחת מכנפי השער מונעת זאת מהסוס. נורה מזיזה אותה ומיד היא זוכה לקריאות החיילים 'גברת, בבקשה תעזבי את השער'.
גבר מתלונן שיש מחשב אחד ובלחץ של הבוקר המעבר איטי.
גבר אחר שחוזר מאדמותיו שמעבר לגדר מספר כי גזלו ממשפחתו 14 דונם כדי להקים את הגדר.
ושיאה של המשמרת: העברת מקרר מתוך הכפר אל משתלה שליד הגדר. מסתבר ש'מקרר זה משהו שצריך אישור מיוחד' אומר לנו ספק בציניות ע. מהמשתלה. הוא מכיר את נבכי ביורוקרטית הכיבוש, את מנסחיה והמוציאים אותה לפועל. הוא מספר איך בכל פעם שמתחלפים החיילים הוא חווה מהתחלה את סאגת המעבר במחסום, את סגנון הדיבור המזלזל של מפעילי המחסום ('תפתחי, יש לי פה שניים שיעופו מפה' הוא מצטט). כל זה כשהוא ממתין באיפוק אך בנחישות לקבלת האישור להעביר את המקרר אל המשתלה. ב-13:56 מגיע לע. האישור המיוחל אבל לא בעל הדרגה הבכירה במחסום ולא חיילי מ.צ. יודעים על כך. פניה אליהם שיצרו קשר עם הרמת"ק נענית ב: 'יש לי עוד דברים לעשות חוץ מלדבר עם טדסה. בין הזמן שאני צריך לאבטח את עצמי ולאבטח את האחרים, אני צריך גם להרים טלפון לטדסה' אומר בעל הדרגה הבכירה במקום. דקה אחרי זה המקרר מוסע אחר כבוד אל המשתלה.

14:00 – המחסום נסגר ואנחנו עזבנו.