דרום הר חברון, חברון, יום א' 11.3.12, בוקר

6.45-10.00
מיתר – המעבר היה ריק, מגרש החנייה בצד הישראלי עדיין צפוף ברכבים ובפועלים שטרם יצאו לדרך.
אוטובוס אחד של משפחות אסירים נראה בצד הפלסטיני.
כביש 60 – ילדים לאורך הכביש הולכים לבית הספר, הירוק עם פריחה צהובה מרנין את הלב!
חברון
בשער הכניסה לקרית ארבע ולאורך רחוב השוהדא מודעות המספרות על חזרה למצפה אביחי. בשטח לא רואים שינוי בינתיים
גולני בדרך החוצה (חילופי משמרות ביום רביעי על פי מתנדבות CPT) הדגלים על המחנה קופלו אבל החיילים עדיין בשטח.
מחסום בית המרקחת – מתנדבות CPT ספרו לנו על כמה מעוכבים בבקר וכמה בדיקות דקדקניות יותר אבל כשצפינו הכל נראה שקט ורגוע. גם מוכר הפיתות חזר לעמדתו מול בית הספר לבנים!

 החלטנו לצעוד בעקבות סימון השבילים של המתנחלים, עלינו בשביל הכחול, מצאנו את מעיין אברהם ושם ראינו כי הדרך מתפצלת בין שביל כחול לשביל ירוק ועוד אתרים רבים מצויים בין הזיתים העתיקים כולל קבר נעמי ורות (האם השביל מוביל לבית לחם??). בדרך הצטרפו אלינו שלושה פלסטינים שבאנגלית רצוצה סייעו לנו להתמצא בסבך השבילים ועל הבית של מיכאל אמרו כי זה מין מועדון לכל מיני פלסטינים ואנשים מחו"ל, נשמע כמו פאב או מועדון לילה, בכל אופן היה סגור.
חייל עולה חדש מניו יורק ועוד אחד אתיופי עקבו אחרינו אך באדיבות, לא מנעו מאתנו להמשיך 

בדרך. קצת יותר חשדנים היו הקצינים בראש תל רומידה, כשראו שיצאנו מהשער הלבן של הבית ששומר על הגחלת מול מפקדת הצבא בתל רומידה, הסבירו לנו שהם דואגים לשלומנו, ונפרדנו מהם בתודה על כך.

בדרך חזרה ראינו שחיילי משמר הגבול סוגרים את הכביש מתחת למערת המכפלה. לפני שהספקנו לפתח תיאוריות, הנהג האמיץ שלנו קבל את ההסבר מהמקומיים – נמצאה שקית זבל חשודה, הנושא נבדק, טופל על ידי המשטרה והסדר חזר על כנו.
בדרך חזרה כביש 317 עלינו לגבעת האנטנה. רכב צבאי קדם את פנינו שם, החיילים כנראה עסוקים במשימה סודית, התעלמו מברכת השלום שלנו. במקום מתבצעות עבודות בנייה רציניות: הביאו סלעים, בנו חומה עגולה ועוד היד נטויה.
המשך הדרך עבר בנעימים בפסוטרליה של כרי עשב וכבשים רועות בהן...