דרום הר חברון, חברון, יום ב' 5.3.12, בוקר

צופות: 
חגית ב. מיכל צ.
05/03/2012
|
בוקר

 

הכבישים בשעה זאת ריקים, הפועלים כבר אינם. אין גם שריד לשלג שירד. סתם אוויר צח וירוק ירוק ירוק. 
המשטרה נראתה לנו היום יותר בצידי הדרכים, בודקים כלי רכב.

חברון
שקט מתוח. שלטים על חגיגות פורים  ב"נופי ממרא". החיילים במחסומים מעכבים הרבה אך משחררים מהר.

במחסום בית מרקחת שלושה מעוכביםinfo-icon. הצלחתי להבין מהם שעוכבו דווקא שמגמת פניהם לH1.  תמוה.
"כן מה את רוצה?" שואל החייל. "רק להסתכל," אני עונה. הוא חוזר למשמרתו. רצינו להיות בטוחות שהבנו נכון  אז חיכינו לשיחרורם של המעוכבים. משהלכו, העזנו לשאול  "למה עיכבתם  אנשים בדרכם לאזור הפלסטיני?"
"כי  צריך,"  משיב החייל. 
על הגג הצופה אל המחסום ניצב חייל.

במחסום תל רומידא החייל הגיבור בעמדה משופרת מעכב כל אחד, גם נכים ופגועים. חגית מנסה לצלם. "אסור לך לצלם!" הוא צועק. "את רוצה שאעצור אותך?
"אתה רוצה לעצור אותי?" היא עונה, "תראה לי מסמך האוסר עלי לצלם."
החייל העדיף לא לשמוע את התשובה, חזר למשמרתו הגיבור.

הלכנו למסגריה לשאול לשלומו של ע. ידידנו , שעבר ניתוח קטן ברגל. הוא בסדר, משבח את הרופאים בביה"ח חולים בחברון. אחר כך מראה לנו במחשב תמונות מחברון המושלגת. בובות שלג, ילדים משחקים, מרחבים לבנים. ממש כאילו היתה חברון כמו כל מקום בעולם.