ענאתא-שועפאט, יום ה' 8.3.12, אחה"צ

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
יעל י., אורית י., רות א. (מדווחת)
08/03/2012
|
Afternoon

14:30 - 17:00 מחסום ענאתא

חנינו במגרש החניה הצמוד למחסום הולכי הרגל בענאתה ונכנסנו לדרך המיועדת להולכי הרגל. בניגוד למסלולים הצרים של מחסום קלנדיה, זוהי דרך רחבת ידיים. אדם אחד שהלך לצידנו עצר בכדי לשוחח אתנו. הוא חי במחנה הפליטים שועפט כבר שנים רבות, יש לו תעודה כחולה אך אין לו עבודה. הוא הסתבך בעבר באירועים שונים, נפצע כתוצאה מריב עם מעסיק בשוק מחנה יהודה. היה מאושפז כמה חודשים אך לא קיבל כל עזרה מביטוח לאומי. לדבריו המחסום החדש מכניס סדר לבלגן. לא כולם חושבים כך, כפי ששמענו בהמשך.

הגענו לקרוסלה ונכנסנו לאזור השוק של ענאתא. הספקנו לראות את הבנייה המשתוללת; עשרות בתים רבי קומות, בנויים בצפיפות שלא תיאמן, לפעמים מרחק של מטר בין בניין לבניין. נראה שהבתים נבנו ללא פיקוח ובודאי שאין תשתיות מתאימות. הדבר מזכיר מאד את כפר עקב, בו ביקרנו לא מזמן. בחלקם הבתים כבר מאוכלסים והבנו שהדירות בהם זולות בהרבה מדירות בבית חנינה השכנה. מרבית הקונים דירות אלה, באים מהעיר העתיקה שבה הם חיים מזה מספר שנים בצפיפות נוראה. לא ברור לנו מה משמעות החומה הגבוהה המפרידה בין הבתים הללו לבין שטח ישראל. הרי התושבים בבתים אלה בעלי תעודות כחולות, כביכול שייכים לישראל, מה יהיה גורלם כאשר החומה תיסגר לגמרי? 

פתאום נזרקו אבנים לעברנו. הראשונה הייתה קטנה ונפלה כמה מטרים מאתנו השנייה הייתה גדולה בהרבה ונפלה סמוך מאד לרגליה של אחת מאתנו. החלטנו לעזוב את המקום.

חזרנו בדרך לכניסה לשכונה והלכנו לשוחח מעט עם בעל המכולת שבפינה. לדבריו המצב הורע מאז שהוקם המחסום החדש. בעבר יכול היה לנסוע לביתו שבראס חמיס ללא כל בעיה. עכשיו עליו לעשות עיקוף ענקי בכדי לנסוע הביתה, ולעבור דרך מחסום המכוניות. הוא מעדיף ללכת ברגל. הוא סיפר שב- 1966 הועברה משפחתו בכוח על ידי חיילי המלך חוסין למחנה הפליטים בשועפט, משם הוא עבר לראס חמיס. יש לו שבעה ילדים, הצעיר בהם בן 15. שלושה מילדיו גרים עם משפחותיהם בבתים החדשים שבסמיכות למחסום. המצב שם מחפיר; צפיפות בלתי נסבלת ואין מקום למכוניות לנסוע ובודאי שלא לחנות. יום קודם, בשל פריצה אל אחד מרכבי החיילים, נסגר המחסום לשעתיים והבלגן שנוצר לא יתואר.