מגרש הרוסים, ירושלים - החזקה וסחר באמל"ח, הארכת מעצר

צופות: 
רוני המרמן, חוה הלוי
07/04/2008
|

 

מגרש הרוסים. הארכות מעצר


נוכחים: השופט: אורן בועז, החוקר: איציק יעקובוף ועל ידו שני עוזרים מתלמדים.

מתברר שהדיונים שוב מתחילים בשעה 10.00 ואנחנו איחרנו בשעה. כנראה רוב הדיונים כבר הסתיימו ונשארו עצירים מועטים, רובם מנועים. הפרקטיקה הרגילה של עצירים סומי עיניים וכבולים בידיהם ורגליהם הניצבים כחפצים דוממים ופניהם אל הקיר מאחורי הדלתות במסדרון הצר, לא השתנתה. אנחנו, היושבות במרחק של חצי מטר מהם, באותו מסדרון, ומחוסר ברירה משוחחות עם עורכי הדין על נפלאות החופשה בתאילנד, אסור לנו כמובן להחליף מלה עם העצירים תחת עינו הפקוחה של שוטר (או איש שירות בתי הסוהר). אבל אנחנו חוסות תחת כנפי המלכה הגדולה של הפשעים והעוולות - השיגרה - ולאט לאט גם אנחנו מתרגלות. נו, אז משוחחים.


סרי עותמאן
- מנוע (ממפגש עם עו"ד). כשנכנס עורך הדין נכנסנו גם אנו. תקופת המניעה שלו מסתיימת הלילה, זאת כמובן רק אם לא תוארך. הוא נעצר ב-24.3.08, כלומר נמצא כבר כשבועיים במעצר ועורך הדין מנסה להבין מה נעשה בלקוחו בתקופה זו.

הוא שואל:


- האם העציר מסר גירסה?

- מסר.

- מתי?

- ב-24.3.08

- זאת אומרת בליל מעצרו?

- כן.

- ומאז?

- לא מסר אימרה נוספת.

- מתי תיגבו אמירות פרונטליות?


כאן מגיע החלק שהחוקרים אוהבים. כאן הם אומרים לעורך הדין: עצור יא חביבי! זכור מי הוא החזק ולמי זכות המלה האחרונה. ובלשון החוקרים "לפי התפתחות החקירה", משפט הצופן עוד הרבה ייסורי גוף ונפש לעציר, ומסמל את תחילת משחק החתול והעכבר בין הסנגור לבין החוקר. המשחק הולך ככה:


- במה הוא חשוד?

- הפרות סדר, חברות ופעילות, עבירות נגד בטחון האזור וסחר באמל"ח. (חדות העין שביניכן בטח רואות שכל החשדות הללו הן הגדרות שונות לאותה העבירה שבינתיים היא וירטואלית).

- האם הוא מודה?

- מודה בחלק (ויחד עם העובדה שהוא לא מסר שום אימרה מליל מעצרו, "מודה בחלק" גם היא מלת קוד לומר שהוא עדיין מכחיש).

-הודה בחברות?

-לא אוכל לומר בשלב זה.

- באיזה שלב הוא קשר את עצמו להאשמות?

-סמוך לתאריך מעצרו. (וזה כשמדובר באדם קשור וכבול ועיניו מכוסות. איזו מן מכבסת מלים המציאה את הביטוי "קשר את עצמו"? האמת היא שקשרו אותו, כבלו אותו ואזקו אותו בהחלט נגד רצונו. יש פה איזו מן אחיזת עיניים המרמזת על שיתוף פעולה - קשר את עצמו. נו, אם הוא קשר את עצמו.... בעצמו....)

-אם הוא מודה למה לא גביתם ממנו אימרה?

-אני מנוע מלענות בשלב זה.


וככה זה נמשך. הסנגור על פול גז בניוטרל. לא משנה כמה מהר ירוץ, כמה יעקוף וינסה - הוא ימצא את עצמו בסוף המירוץ באותו מקום ממש עם הדוח הסודי המוגש לשופט ועם החוקר המבסוט מעצמו כי הגן על ארצו מולדתו מפני הסכנה לביטחון האזור. אז הוא אומר: ידי כבולות, אינני יכול להגן על מרשי... ומסבירים לו כי "בשל החשש לשיבוש הליכי משפט ופגיעה בחקירה לא אוכל לתת החלטה המחייבת את החוקר לענות" וגם כי אי אפשר לשחרר את מרשו עד המשפט "מחשש שמא יימלט מאימת הדין..." ובסוף הוא שואל את השאלה הפשוטה: מאין אתם יודעים על החשדות המיוחסים למרשי?

ועונים לו: לא אוכל לענות. ואז הכניסו שוב את העציר המנוע והוציאו אותנו, אחר כך הוציאו את העציר המנוע והכניסו אותנו ואת הסנגור, והשופט נתן את החלטתו: הארכת מעצר ב-11 יום. הקלדנית הקלידה את ההחלטה, המתורגמן תירגם והשוטר איש השב"ס כיסה את עיני העציר והוביל אותו החוצה. הכל היה בסדר גמור ולפי הנהלים.


שתי הערות בנוגע לאווירה בביהמ"ש
:


החוקר איציק לגמרי איבד את קור רוחו כשדרש מאתנו לעזוב את האולם, ואנו היססנו ושאלנו את השופט, אם אכן יש צורך בעזיבתנו. הוא צרח עלינו שאנו מעמידות פנים שאנחנו לא מכירות את החוקים, וכי כל מבוקשנו הוא לשבש את ההליכים: "אנו מתייחסים אליכן בכבוד רב, למרות השקרים שאתן מפרסמות בדו"חות שלכן! זו הפעם המי יודע כמה שאתן שואלות אם אתן באמת חייבות לצאת, בזמן שאתן יודעות יפה מאוד שעליכן לעזוב את האולם, כשדנים בחשוד המנוע ממפגש עם עו"ד! כל מה שאתן מבקשות הוא להתגרות בנו!"

השופט ניסה להרגיע את איציק, אך הוא לא חדל עד שלא הוציא עלינו את כל כעסו.

השופט אורן בועז היה להוט ליצור תדמית של מערכת "ניטרלית" המחויבת לחשוף את האמת. את פרוטוקולי החקירות קרא בעיון רב ושאל שאלות לשם וידוא העניינים. כל כך השתוקק לוודא שכולם מבינים כל דבר, עד שטרח אפילו "לפרש" את תשובותיו הלקוניות של החוקר ש"הכל כתוב בתיק הסודי". "עליך להבין", הסביר לעורך הדין,  שהחוקר מנוע מלחשוף את מה שכתוב שם. אם לא כן, הוא עלול לסכן את המשך החקירות. קראתי את הפרוטוקול, ויש בתיק הזה חשדות של ממש שחייבים להישאר סודיים עד להשלמת החקירה. אז אנא ממך, התאזר בסבלנות."

צוות החקירה לא יכול היה לחלום לקבל סוכן יותר טוב לעניינו מאשר השופט הזה.