בית לחם (300), ואלג'ה יום ה' 2.2.12, אחה"צ

 בית לחם    14:00---16.30

וולאג'ה

בעקבות ידיעות רבות על החרמת קרקעות והפגנות שבועיות של תושבים בוולאג'ה, החלטנו לנסוע לשם ולבדוק גם את התקדמות בניית החומה סביב הכפר. הגענו דרך מחסום עין יעל וצפינו בעבודות נמרצות ב"פארק רפאים", המהווה חלק מהחגורה הירוקה המקיפה את ירושלים. שער חדש הוקם בכדי למנוע את היציאה בדרך המאולתרת שהוקמה על ידי תושבי וולאג'ה.

דרך הביטחון העולה מהמחסום משמשת עתה מכוניות. בכניסה להר גילה עומדות מכוניות פלשתיניות רבות השייכות לקבלנים הבונים את החומה ו/או את ההרחבה האדירה של ההתנחלות הזאת. נכנסנו ונסענו לאורך צידה השני של החומה שלאורכה סלולה מדרכה והרבה ציוד כבד מפוזר בשטח. הגענו לביתו של עומר שיהיה בקרוב כולו מוקף גדר. בינתיים נבנית מנהרה רק עבור הבית הבודד הזה, שדרכה יוכלו עומר ובני משפחתו להגיע לכפר. פנינו ימינה במקום להמשיך ישר למחסום ואחרי שעברנו את שאריות הבנייה שעל הדרך הגענו לנוף הטוסקני של דיר קרמיזן. לאחרונה הוחלט שלא להחליט לגבי גורל המנזר ובחמש השנים הבאות לא יוקם חיץ בין בתי הנזירים לאלה של הנזירות. לסטודנטים עדיין אסור להישאר במקום בשעות הלילה ולכן הם נוסעים מדי ערב בכדי לישון במנזר רטיסבון בירושלים. אחד מהם אחראי על מכירת היין (גם על הברנדי בן ה- 22 הנחשב במיוחד). התקבלו החלטות מאושרות לתוספת של בניין ענקי, אך בינתיים אלה כמובן הוקפאו וקבלן מנצרת מבצע כמה שיפוצים. נאמר לנו בקרימזן שניתן להגיע למנזר דרך בית ג'אלה, דרך שחשבנו שהיא אסורה על ישראלים, אך מסתבר שלא. ניתן לנסוע דרך מלון אברסט ומשם דרך מרכז השיקום עד למנזר. בדרך זו חזרנו עד למחסום המנהרות, אף על פי שהשתלבנו בטור המכוניות הפלסטיניות, הייתה המכונית שלנו היחידה שלא נבדקה במחסום.

במחסום 300 לא היו כל בדיקות של היוצאים מישראל בדרכם הביתה. ממזרח למחסום נכנסנו לאתר הנראה מוזר שנדמה היה לנו כי הוא מיועד להיות מעבר לתיירים, אך לדברי השומר הפלסטיני שגירש אותנו משם, זו פשוט מחצבה.