אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר), סילואן, סוואחרה, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ג' 14.2.12, בוקר

6:50  שיח' סעד

מעט עוברים במחסום והחיילים עובדים ביעילות. שיחה עם מסטרנט נחמד במינהל עסקים באוניברסיטת  אל-קודס שבודק הקשר בין בורסות ישראל לבורסות ערב. הוא נוסע במונית דרך הואדי לאוניברסיטה ומקווה ללמוד בחו"ל לדוקטורט כבר בשנה הבאה. מי שיכול עוזב, זה ברור.

7:30  מחסום סוואחרה

עמוס במכוניות הרבה יותר ממה שזכור לנו. קבוצת תלמידות מספרות שהן עוברות ללמוד בג'בל מוכאבר כל בוקר ויש עיכובים בבדיקה, לפעמים עד חצי שעה.

אנחנו מבקשות להיכנס למחסום, אך המפקד מודיע לנו באמצעות המאבטח האזרחי שנוכל להיכנס אך לא לצאת מכאן. אין לנו זמן לבזבז ולכן מוותרות על התיאום עם המת"ק  ועל הכניסה למתחם המבוצר להפליא.  מכל מקום, עונים לנו על שאלות ברצון: בזמן האחרון הגדילו את רשימת הרשאים לעבור מ-200 בערך ל-800, וגם כלי רכב עוברים (ראינו), אך לא כלי רכב משיח' סעד. ילדים עד גיל 15 עוברים בלי תסריח, רק תעודת לידה ואישור בית ספר. העיכובים נובעים מכך שמגיעים הרבה תלמידים בבת אחת וכל אחד ואחד נבדק במגנומטר ועל תיקו.

8:15  סילואן

סימני המהומות אתמול ניכרים לכל אורך הכביש המוביל מהדרך האמריקאית לרח' עין חלווה דרך שכונת הבוסתן: אבנים, כתובות גרפיטי בעברית ובערבית: "אנחנו מחכים". "סילוואן שלנו". "מוות ליהודים".

העבודות להנחת קווי ביוב ולהסדרת הכביש נמשכות במרץ בחלק התחתון של עין חלווה (נקבת השילוח) ובחלק העליון (בכניסה לעיר דויד). עכשיו כבר לא צריך להעמיד פנים שזה לטובת התושבים, אלא לטובת הסיורים החדשים והגדלת קהל המבקרים של עיר דויד. עוצרות ליד גן הילדים שנהרס אתמול יחד עם המבנה של מרכז המידע האלטרנטיבי.  בשטח חניון גולני עבודות הצלה ארכיאולוגיות קדחתניות – עיריית ירושלים אישרה מבנה של מרכז מבקרים גדול ואין מבזבזים רגע.

ביציאה לכיוון החומות קציני מג"ב ומשטרה עומדים בצד הכביש, אך אין עוצרים את התנועה.

8:30      מעבר הזיתים

הרבה מכוניות בחנייה ממתינות להסיע לירושלים את העוברים הלא רבים. אנחנו עוברות לכיוון עזרייה ורואות שנעקרו ספסלי המתכת בסככת ההמתנה למת"ק (הסככה כבר אינה פעילה שנתיים בערך). אנשים מתלוננים על הטינופת בשירותים שליד הסככה, המשרתים את העובדים בירושלים (4,000 עוברים בשעות הבוקר המוקדמות עד 7:00 בערך, לפי הערכת אנשי המחסום). השירותים היו נעולים זמן רב, ועכשיו הם פתוחים, יש אסלות מסודרות וציוד במקום, אך הלכלוך מזעזע. אנחנו מתלוננות במחסום ואח"כ גם בטלפון למפקד המחסום. הוא טוען שיש אנשים המלכלכים ומחבלים בכוונה, אך מבטיח לפעול ולטפל בבעיה.

3 מעברים פתוחים, 1 למת"ק הנפתח ב-8:30. שלטים בערבית מודיעים שצריך להגיע קודם כל למת"ק הפלסטיני בעזרייה, ורשומות שעות הפתיחה שלו (8 עד 12, 15 עד 17).

ניגש איש ובידו טופס הזמנה להיום למחלקת הלב במוקסד ובקשה מסורבת מלפני שבועיים. היה אמור להגיע להסדיר בשבוע שעבר עם מכתב מפורט מרופא משפחה, כך כתוב בעברית(!) בטופס הסירוב לבקשת הכניסה. האיש כמובן לא הבין את המשפט המשורבט בעברית. האם יקבל היום אישור מעבר לבדיקות? הוא לא מבין מה חסר לו, יש לו טופס מהמת"ק הפלסטיני והזמנה מהמוקסד. עדית מספרת שהיום מתעקשים גם על מכתב מפורט מרופא משפחה, ואפילו בודקים אם האנשים אכן הגיעו לביקור הרפואי המאושר, כדי לראות אם המטרה אכן הייתה בדיקה או כניסה לצרכים אחרים לירושלים. אין ספק שסבך ביורוקרטיית הכיבוש גדל והולך עם הזמן.

9:20   ואדי נאר

   ובכן, הדרך האלטרנטיבית שהצענו לעלייה לשכונת סוואחרה א-שרקייה (אז נסענו רק בירידה...) אינה מומלצת וטעינו גם בעניין הכוונה לשפץ את הדרך (מתברר שהשלט שראינו אז הוא בעניין בניית בית ספר חדש לבנות). זוהי דרך רחבה יחסית אך תלולה באופן מפחיד, הרבה יותר מהדרך העולה מהואדי ישירות למחסום.

בואדי נאר מקבלים שוב את פנינו 4 כלבים רובצים, הפעם הם מנומנמים, אך עדית אינה מעיזה לבדוק אם יתעוררו כשהיא תתקרב. החיילים מסבירים שבעיית הכלבים באחריות המינהל האזרחי, וכי באופן עקרוני יש לפעמים קצת עומסים במחסום בשעות אחה"צ ובעתות התראה ביטחוניות – אך חוץ מזה ההוראה היא להזרים את התנועה ללא שום עיכוב מיותר.

גילוי מסעיר: יש שלט חדש לחנות המכולת בואדי נאר: "סיניורה". בחזרה לעזרייה אנחנו מגלים שהמכולת של הזקנה בואדי נאר היא בעצם חלק מרשת! חנות הדגל "סיניורה" ממוקמת ליד הכיכר הראשונה בכניסה ליישוב.