קלנדיה, יום ד' 25.1.12, אחה"צ
13.30 – 16.00 כביש 443
כהכנה לשיחה עם תלמידי כיתות י"ב של התיכון ליד האוניברסיטה, על מחסום ווטש, החלטנו להקדיש חלק מהשיחה למצב האבסורדי של כביש 443 ולצלם מספר תמונות על הדרך.
בנקודת התצפית על כביש "מרקם החיים", ליד גבעון החדשה, עמדו מספר מכוניות של משמר הגבול ולידן קצינים שפנו אלינו באדיבות ושאלו אם אנחנו זקוקות לעזרה וגם הזהירו אותנו שלא נתקרב לכביש המסוכן.
ניסינו לפנות אחרי מחסום עופר, בהתאם לחיצים שהיו מסומנים על הכביש אבל נוכחנו שהכביש חסום על ידי בלוקים של בטון וערמות לכלוך ואין כמובן כל משמעות לחיצים שעל הכביש, הם רק מהווים סיכון לכל המנסה להתנהג לפיהם.
מעבר לקוביות הבטון נראה כביש מקביל ל- 443. עמדו בכביש שלוש מוניות, שתיים עם לוחיות זיהוי ישראליות ואחת עם לוחית פלסטינית, הם חיכו לנוסעים. לשתי המכוניות ה"ישראליות" אסור לעזוב את שטח הגדה ולעלות על כביש 443, למונית הפלסטינית דווקא מותר. הנהג החייכן של המונית הפלסטינית הסביר שלא כדאי לו לנסוע על אותו קטע קצר המותר לנסיעה, היות וזה כלול בבדיקות קפדניות וארוכות במחסום המוביל לכביש. מחירה של המונית שלו, שהיא מונית רשמית, גבוה פי עשרה מאלה ה"ישראליות". לדברי הנהגים ביום טוב הם מצליחים להרוויח 30 ₪. המצב הכלכלי "על הפנים".
צילמנו גם כמה תמונות של "מיסוד מעבר קריית ספר", מחסום ענקי ההולך ומתפתח. לצערנו בשל לחץ התחבורה שאחרינו לא הצלחנו לצלם את השלט המכוון מכוניות ישראליות לכיוון אחד ופלסטיניות לשני, למעבר שהיה חסום.
בדרך חזרה, ליד מחסום חרבתא (מכבים), עדיין אין מעבר חציה עבור הפועלים הצריכים להגיע אל המחסום בבוקר מהצד השני של הכביש (ואחרי הצהריים בחזרה). 
לעומת זאת יש שלט מאיר עיניים האוסר את המעבר בכביש שלא במעבר מסומן.
צילמנו עוד תמונות של שלטים כגון: "ישראלי, אם הגעת הנה סימן שטעית" או "יציאה אחרונה לרכב פלסטינאי" .
במחסום עופר יש ששה נתיבים והבניה עדיין נמשכת.