בית לחם (300), יום ג' 10.1.12, בוקר

צופות: 
דרורה פרג, נאוה ג'ני אלישר (מדווחת)
10/01/2012
|
בוקר

 

"...יום טוב! אחלה..." קידם את פנינו צעיר פלסטיני מחייך בצאתו מהמחסום.

 

מחסום 3006:150

בחוץ חונים מעט טנדרים של מעסיקים ישראליים. וזה סימן ש – או שכולם עברו במהירות ויצאו – או שהפקק כל כך מפוקק שאף אחד לא יוצא.

הברכה שקיבלנו בכניסתנו, "...יום טוב! אחלה..." והחיוכים על פני היוצאים הבהירו לנו כי המעבר במחסום מהיר וחלק.

ארבעה עמדות בידוק פתוחות והמעבר שוטף. הדיווחים הם שאין בכלל תור בכניסה.

אחד הפועלים מסורב כניסה. נציג המת"ק לוקח את האישור התקף של הבחור, בודק בטלפון מול המחשב שבמת"ק, ומודיע לו, בערבית טובה, כי הוא צריך לגשת לעציון לברר מדוע הצמידו לו עיכוב משטרה.

דרורה מזהה את קצין המת"ק וניגשת לומר שלום. הוא ידוע כמי שפותר בעיות ובדרך כלל ניצב מאחור, בשטח הפלסטיני, בכניסה למחסום, במקום בו מתרכזות הבעיות.

בעודנו משוחחות עמו פונה אליו גבר ואומר "... ככה צריך להיות כל יום, למעלה ריק, 5 דקות ובחוץ...". גבר אחר משבח את הקצין "...אתה הכי טוב...". ימות המשיח.

דרורה מבררת בדבר המעבר הומניטארי, הייתה בעיה בזמני הפתיחה, אך זה טופל.

קולה של אחת החיילות צורח במיקרופון. קצין המת"ק מבטיח לקרוא לאנשי הטכנולוגיה שיתקנו את המכשיר הפגום.

מורה צעירה, המלמדת מקצוע ייחודי בבתי ספר יהודיים, פונה אלינו באנגלית, ומורידה מעט את רמת האופוריה: "... היום היה טוב..." היא מדווחת, "... יש ימים בהם החיילים פונים אלי בזלזול, ואני אומרת להם שיש לי תלמידים יהודיים ואני מכבדת את כולם...".

 

עזבנו מוקדם כדי להתייצב בשעה 7:000 במחסום הזיתים ולהעביר ילד חולה כליות לבית החולים, לדיאליזה. גם במעבר הזיתים לא היו בעיות.