קלנדיה, יום א' 22.1.12, בוקר
05:30 התור מגיע עד החנייה. רק 3 שרוולים פתוחים, והמעבר של העובדים בקושי זז.
06:00 צלצלנו למת''ק ונאמר לנו שהקצין מגיע תוך 2 דקות, אכן הוא הגיע אולם הוא אמר לנו שאין הוא אחראי על החיילים ולכן הוא מתקשר למ''פ שלהם כדי להחיש את המעברים. כשהתקשרנו שוב למת''ק ובקשנו את המ''פ נאמר לנו שאי אפשר לדבר אתו. ושוב הסבירו לנו באדיבות שהחייל במת''ק נמצא תחת פקודו של הקצין (שנראה חדש בשטח), שהסביר לנו שגם הוא אינו אחראי על החיילים. לשאלתנו אם כן מה ההגיון שמי שאחראי אינו בשטח בקשו מאתנו (חיילת של משמר הגבול) לא להפריע בעבודה שלהם.
06:15 נפתחו כל השרוולים אולם השרוול החמישי שהיה די ריק היה מיועד לעוברים בשער ההומניטרי. רעיון טוב מאד, אולם נתן לנתב עובדים מהשרוולים האחרים כשהשרוול החמישי ריק. הצענו זאת והקצין הסביר לנו שכרגע מבררים כיצד ליעל את המעברים (הללויה).
קצינה חביבה ממשמר הגבול הסבירה לנו שמנסים לשפר את המעברים ולהרחיבם (???) אם אכן הרחבת המעברים היא בתוכנית נראה לנו שהדבר הראשון שצריך להרחיב הוא המסדרונות הצרים המסורגים לפני הקרוסלות, הרחבתם תשפר את הרגשת הפועלים שטוענים שהם מרגישים כמו חיות
בכלוב.
06:30 התורים מתקצרים במהירות יפה. כמו כן התרשמנו שהצוות של הצבא ומשמר הגבול ערכו דיונים בשטח שבדקו את שנויי הליכי המעברים.
07:10 עזבנו את המחסום כשהתור היה קצר.
בזמן כתיבת דוח זה דווח בחדשות שפלסטינאי תקף חיילים עם גרזן במחסום קלנדיה (10:15)