עופר - יידוי אבנים, הארכת מעצר

צופות: 
מילי מאסס, חגית שלונסקי (מדווחות)
01/02/2011
|
בוקר

ברשימת הארכות מעצר 57 "עצורי ימים". התיקים מתחלקים בין אולמות 7 ו 5 .

אולם 7: השופט רס"ן אברהם איינהורן. כיפה שחורה, מבטא אנגלוסקסי, לא פגשנו בו בעבר.

כשנכנסנו לאולם ניסינו לברר את שם השופט, ואיש מהנשאלים לא ידע. מתורגמן שהיה באולם (לא עסק אותה שעה בתרגום) ניסה לברר ואמר לנו תחילה שהשופט אינו רוצה למסור לנו את שמו. כעבור מספר דקות חזר אותו מתורגמן והראה לנו תג ועליו שמו של השופט. הוא שאל מתוך חשש גלוי: "האם תפרסמו את שמו באינטרנט, וגם אולי את שמי? כדי שירצחו אותו..."  ענינו בשאלה אם אינו חושב ששופט צבאי זה מעמד מכובד וראוי לפרסום. ענה שאמנם "כך אצלנו, אך לא אצל העם השני".

 

על הספסל 4 נאשמים.

2 אחים מבית אומר מיוצגים על ידי עו"ד עבד אלנאצר נובאני.

איש מבני המשפחה לא נכח באולם.

השלישי, בן 18. הגיעה אמו, אך לא נכחנו בעת הדיון בעניינו. לא הצלחנו לעקוב מה קרה לגביו.

לרביעי לא היה ייצוג, ונקבע מועד לדיון שבו ייוצג. 

בסבלנות מרשימה, ולמרות המהומה המתמדת כרגיל באולם זה, חוזר נובאני על טענות ההגנה ולא מרפה.

האישום של כל השלושה: יידוי אבנים על רכבים.

נובאני ביקש לשחרר בערבות את יאסר פאיז אחמד בן ה 17 עד שיתקיים דיון בעניינו.  

טעוניו:

1. התקדים של נאשם אחר באותה עבירה – סעאד סעיד – ששוחרר.

2. מדובר בנער צעיר.

3. הוא זרק ממרחק רב (כשאת המרחק מדד הסנגור על פי הסיכוי לפגוע), ומאחר שמאותו מרחק לא היה סיכוי לפגוע, נראה שהנאשם לא התכוון לפגוע.

4. מדובר בשני אחים מאותה משפחה, והמשפחה במצב נפשי קשה. ("הם מסכנים" אמרה אמו של הנער השלישי מבית אומר שהייתה נוכחת באולם). 

 

נובאני המשיך וטען למען שחרורו של האח הצעיר, בן ה 14, פיאד פאיז אחמד, ואמר שנער בגילו לא צריך לשבת בכלא. נוסף לכך יש לו שבר ביד הנתונה בגבס.

התובע ציין שהשבר לא מנע ממנו לידות אבנים. השופט לא קיבל את טיעוניו של הסנגור. אמר שהנערים עשו מעשים מסוכנים, ולכן עליהם להיכלא עד תום ההליכים. הוא הסכים עם הסנגור שנערים כאלה לא צריכים לשבת בבית הסוהר, הם צריכים להימצא במגרש כדורגל או כדורסל ולא במקום שבו מיידים אבנים.

נקבע דיון ל14.2.11.

 

אולם 4: השופט רס"ן צבי היילברון

משפטם של שני נאשמים משוחררים בערבות ונוכחים באולם:

אדיב פריד סמור עביד, ת.ז 410627780 – תיק מס' 1983/09

ופאיז חסן מוחמד חרפוש, ת.ז. 973105950 – תיק מס' 1989/09

שניהםמנבי סלאח.

מיוצגים על ידי עו"ד נרי רמתי .

בישיבה היום נחקרים שני עדים שהפלילו את הנאשמים.

העד מועתז חרפוש , בן  18. היה בן 16 כשנעצר ונחקר, שפוט ל 26 חודשים על זריקת אבנים ובקת"בים (בקבוקי תבערה). לאחר מספר תשובות לשאלות התובע, בהן מועתז סותר את עדותו שמסר בחקירה המשטרתית, הוא מוכרז כעד עוין. לדבריו הודה בחקירתו על זריקת אבנים ובקת"בים, כי כך יעץ לו הסנגור. את הפללת הנאשמים המיוחסת לו הוא מכחיש ומסביר שבחקירתו נשאל אם מכיר את האנשים האלה, ועל כך ענה שהם אנשי כפרו. אך לא הפליל אותם. טוען שבתום חקירתו חתם על מסמך כתוב עברית ולא על המסמך המוצג לפניו שכתוב ערביתinfo-icon ונושא את חתימתו (הטבעת אצבעות).

בחקירה הנגדית המשיך לסתור את הדברים שנרשמו מפיו בחקירה המשטרתית. אך תשובותיו לשאלות נוספות ששאל עו"ד נרי רמתי הבהירו את נסיבות החקירה: הוא נעצר מביתו בין 2 ל 3 בבוקר והובל למקום בו חיכה שעות רבות כשידיו כפותות מאחרי גבו ועיניו מכוסות. החקירה במשטרה, שהייתה החקירה היחידה שנערכה לו - נמשכה שעות . צריך לציין שלשאלת עו"ד רמתי אמר הנער שהוא לא הוכה על ידי השוטר ולא פחד ממנו.

העד השני שנחקר בישיבה זו פארג' מחמוד זהראן חרפוש,בן 18 וחצי. גם הוא אסיר שנשפט בגין יידוי אבנים וזריקת בקת"בים.  כמו העד הראשון גם הוא מכחיש את מה שאמר בחקירתו "לא עשיתי כלום... לא הפללתי איש... חתמתי כי החוקר אמר לי לחתום על מה שכתב.. וכו". גם הוא מוכרז עד עוין.

בחקירה הנגדית טוען שלא זוכר דבר מהחקירה. היה קטן ולא הכיר את האנשים שטוענים נגדו שהפלילם.

גם הוא, כמו העד הראשון, נעצר בלילה וחיכה שעות ארוכות עד לחקירה כשהוא כפות בידיו, אזוק ברגליו ועיניו מכוסות. במשך כל השעות לא אכל ולא שתה. לשאלת עו"ד רמתי ענה שהוכה על ידי השוטר אבל לא חזק, ולא פחד ממנו "רק מאלוהים אני פוחד" אמר.

הישיבה הבאה במשפטם של הנאשמים הנ"ל נקבעה ל 11.4.11 בשעה 9:30 בבוקר.

תישמע עדות של שני השוטרים שגבו את האימרות. הכוונה לקיים דיונים במשך כל היום.