אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר), ענאתא-שועפאט, שיח' סעד, יום ג' 10.1.12, בוקר
6:50 שיח' סעד
עוברים רק ילדים קטנים, ילדות קטנות עם כיסוי ראש – כנראה בתי הספר היסודיים של הוואקף. השאר עדיין בחופשה, לדברי התושבים. שתי החיילות המאיישות את המחסום עושות את מלאכתן נאמנה ובנחמדות – בהחלט נעים יותר מהמשמרות הקודמות שביקרנו פה.
7:20–8:00 נסיעה דרך סילוואן, ואדי ג'וז והר הצופים למחסום שועאפט החדש
עבודות התשתית בתחתית רח' עין חלווה מתבצעות במהירות. . במעלה הרחוב, רכבי התושבים חונים במקומות מסוימים בחנייה כפולה, ומותירים מקום רק לתנועה חד סטרית בכיוון למעלה, להר הבית. ואכן, נעקרו ממקומן אבני ההפרדה בין המסלולים במעלה הרחוב. אין בדיקות או נוכחות מג"ב ומשטרה.
במחסום שועאפט החדש אנחנו מובלות בידי מפקד המחסום לסיור. כיוון שאת הסעות הילדים הפסדנו כבר, אנחנו שואלות לגבי הדיווח של חברותינו על כך שהאוטובוסים חזרו למקומם הישן מעל המחסום ומשם נאספים התלמידים שעברו רגלית. המפקד אומר שהדבר הוא זמני, ונובע מסכסוך בין העירייה לחברת ההסעה, וכי נהגי האוטובוסים לילדים סירבו להיכנס למגרש החנייה מעבר למחסום בגלל שנזרקו עליהם שם אבנים. אין לנו מושג אם זהו מהלך של העירייה או של חברת ההסעה וכמה מתאמצים בעירייה למצוא פתרון לנושא – אך החלטנו שאיננו צריכות להתערב בזה לעת עתה. המפקד אומר ש-2,000 הילדים שעברו הבוקר אינם עוברים בעמדות הבידוק, אלא ישר דרך שער שפותחים במיוחד להזרמה מהירה אל שביל היציאה מהמחסום. רק מי שנראה גדול מתבקש להציג תעודת תלמיד ותעודת לידה או ת"ז.
8:30 בדיקת דרכי גישה לואדי נאר
בעקבות קושי של צוות מחסום ווטש לנסוע בעלייה התלולה המובילה מהכביש החדש שנסלל דרומה מעזרייה אל המחסום, אנחנו מחפשות עלייה נוחה יותר. מן הכביש החדש בתחתית הואדי אנחנו פונות ימינה ולא שמאלה. עוברות שתי פנייה שמאלה לכפר סוואחרה א-שרקייה ועוד פנייה שלא ברור לאן היא מובילה - שתי הדרכים האלה נראות תלולות למדי וצרות. אנו עולים שמאלה בדרך השלישית, שהיא רחבה יותר ופחות תלולה ומגיעות לתוככי סוואחרה א-שרקייה, שלהפתעתנו היא עיירה מטופחת למדי בהשוואה למה שמוכר לנו ממזרח העיר. ילדים צועדים ברחובות, הרבה חנויות מכולת ואווירה רגועה. עוצרות למבט על מחסום סוואחרה א-ע'רבייה, המונח ממש מתחתינו, ולנקודת תצפית לא רגילה על שיח' סעד ועל הכביש הדק והמתפתל המוביל ממנה אל סוואחרה שכנתה. הכול קרוב כל כך, אך הגישה כל כך לא נוחה.
אנחנו ממשיכות בכביש לכיוון מזרח בתקווה להגיע במהרה למחסום ואדי נאר, אך הדרך ארוכה מאוד ומפותלת ואיננו ממליצים עליה כתחליף לעלייה התלולה הקצרה יותר. כאשר אנחנו מגיעות סוף סוף, המחסום נראה פעיל ללא עיכובים. מחליטות לבדוק בחזרה ירידה אחרת לואדי, הקרובה ביותר למכולת. הסימן הוא שלט של הרשות הפלשתינית על פיתוח הכביש. שם פונים ימינה ויורדים בחזרה לדרך המובילה לעזרייה. הדרך יחסית פחות תלולה מהדרך הרגילה, אך צרה. כדאי לנסות ולראות אם היא פתרון אפשרי. נראה גם שאולי היא תתפתח לכביש נוח יותר אם אכן יתבצעו העבודות בקרוב.