קלנדיה, יום א' 1.1.12, בוקר
05:30 התורים לכיוון הקרוסלות מגיעים עד לחניה. תורים צפופים ואנשים שקטים.
רק שלוש עמדות בידוק פתוחות בפנים אחרי הקרוסלות. מעבירים כל פעם רק כ 13 אנשים בכל מסלול. לפעמים אפילו פחות, בהתחלה קרוסלה אחת הייתה בכלל מקולקלת ולא עבדה. התערבנו קצת ותיקנו אותה. בקלוב של האקווריום נמצאים שני חיילים, שני אנשי ביטחון של חברה פרטית ואיש בלבוש אזרחי. לא קבלנו את שמו, אחד החיילים בירר עבורנו שהאיש הוא המפקד המשטרתי של המחסום. כל ההופעה שלו, שפת הגוף שלו, הצעקות והצרחות שלו
גרמו לאווירה מאוד אלימה. הוא גם לעג לאנשים שביקשו רק לברר דבר מה, התבטא בגסות וצעקנות והיה כל הזמן בתנועה. הוא רץ מפה לשם ומשם לפה, לקח תעודות מאנשים, בדק, החזיר אותם עם איום שבפעם הבאה הוא לא יחזיר אותם. הכול ללא היגיון, אבל הוא היה עסוק כל הזמן (אולי כך הוא שמר על חום הגוף שלו).
06:15 התורים מתקצרים מעט ומגיעים יותר אנשים צעירים שדוחפים, צועקים ומטפסים
על הגדר על מנת לקצר את זמן המתנתם. לא עזר להם שום דבר כי האיש בלבוש אזרחי, אבל בתפקיד מפקד המחסום, תפס אותם, בדק ת.ז. שלהם והחזיר אותם לסוף התורים. בשער ההומניטארי לא היה לחץ. חייל בדק את האישורים ופתח את השער לפי הצורך. לפי דעתנו לאט ומעט מדי. רק האיש בלבוש אזרחי לעג בטונים מאוד גבוהים, כאילו כל האנשים חירשים.
נכחנו עד שעה 07:00