א-ראמין, חבלה, ראס עטיה, יום ד' 21.12.11, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
שושי ע., אלכס ו., גילה פ. (מדווחת)
21/12/2011
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

 

13:00 - חבלה

פלשתינאיות עוסקות בזנות בישראל???

גבר פלשתינאי (נדמה כאילו נשא את דבריו זמן רב ואנחנו הצטרפנו באיחור): ...יום יבוא והם יהיו מתחת לרגליים. אתם תראו. איזה מין עולם זה? - אני צריך רשות להיכנס לאדמה שלי?!

היהוד הוא עכשו בעל הבית. לא לתמיד. החיילים, אלו אנשי שטן. אלו חיילים של שטן בעולם. הולך להיות פיצוץ בשכם. בקלקיליה. הולך להיות פיצוץ בכל מקום. לאנשים אין כאן אוכל. יש אנשים שנכנסו בפנים ולא חזרו. יש נשים שנכנסו בפנים ולא חזרו. למראה אי ההבנה המצטיירת על פנינו, הוא מסביר: נשים עברו לישראל והפכו לזונות. יבוא זמן והם לא ישתקו. בחורה שמשאירה את הילדים שלה, אם תחלה מי יתן אוכל לילדים? הילדים ילמדו לגנוב. ילמדו לעשות רע. אתם דוחפים אותנו. הלוואי שהיהודים י---(גידוף גס) וגם הערבים (גידוף גס אחר). אלהים לא עוזר לנו, כי אנחנו לא מקשיבים לו. קראתי בקוראן - למוסלמים היה פעם שלטון. כשהקשיבו לאלהים. באיסלם, ביהדות וגם אצל הנוצרים - אלהים מבקש את אותן בקשות. צריך לקרוא בקוראן. אף אחד לא עוזר לנו. רק אלהים יעזור כשנקשיב לו. באפריקה אין מיםinfo-icon לאנשים. לי עוד יש. מסכנים , מסכנים האנשים באפריקה.

13:10 -אוטובוס הילדים חוזר.

ידידנו מעדיף את נתן זהבי עצבני ואת כרמלה מנשה

א רמין,הכפר הבדואי שאנשיו לא קיימים זולת לצורך הטרדתם והריסת בתיהם.

הבאנו בגדים למשפחות שמבניהן נהרסו. אתמול ב-11 בלילה כשישנו. באו חיילים והעירו אותנו, שאלו על התעודות שלנו. צריך להתלונן אצל הגדולים. אונרא והצלב האדום סיפקו אוהלים ואוכל לילדים. לפני שבוע איש מהמנהל בבית אל אמר: עוד חודש אני מביא לך צו הריסה. גם האוהל לא חוקי. לא נותנים לנו לחיות. האנשים עובדים באלפי מנשה. 250 שקל ליום. עובדים בגינון, בבניין. ב-1960 עברה המשפחה מבאר שבע הנה. לא היה עשב לכבשים. עכשיו יש מעט כבשים, אין שטחי מרעה. ידידנו אינו מקשיב לרדיו ערבי. לעומת זאת הוא מקשיב בדבקות לנתן זהבי וכרמלה מנשה. "זאת כרמלה, מי שהראש שלו סתום, תפתח לו את הראש בדיבורים. אולי יש לכם הטלפון של ערוץ 10. אם יהיו עניינים אולי יעזרו."

פעם חשבתי: יהודים וערבים - אחים עד המוות. היום - הלוואי שתהיה אינתיפדה

15:10 - ראס עטיה

[בעזון, גבר מקומי תאר בדקדקנות את הדרך הקצרה ביותר  לראס עטיה. מה רבה היתה תדהמתו כששמע שאיננו רשאיות להיכנס לחבלה. הבעת פניו אמרה: שטות כזו לא שמעתי מימי.]

מכר חדש, תושב ראס עטיה, אומר כי הגענו בזמן קשה. איש מבוגר נהרג. מפחדים שיהיו עוד הרוגים. [הרקע - נקמת דם, שכמובן סופה מי ישורנו.] המשטרה הפלשתינאית אינה יכולה למלא את תפקידה ולשמור על חיי התושבים, שכן תנועותיה מוגבלות על ידי צבא הכיבוש.

הצבא נכנס מידי פעם לכפר ומונע גישה לאדמה. לפעמים מגיעים ב-2:00 בלילה, גם ב-3:00. משמיעים אזעקה. פני החיילים צבועים בשחור. אם תופסים מישהו, מעכבים אותו גם שלוש שעות.

בכפר 1900 תושבים. בעונת המסיק הגישו מאות תושבים בקשה לאישור יציאה לכרמים. נתקבלו 25(!) אישורים בלבד. גם ילדים זקוקים לאישור. באין ברירה, יש המפקירים את היבול ויש

הנעזרים בבעלי האישורים הספורים, תמורת מחצית היבול. מתן הרשיונות שרירותי. יש המקבלים אישור לשלושה חודשים ויש הזוכים לשנה, "הכל לפי הכף שלו, לפי הלילה עם האישה." בעלי קרקעות אינם יכולים לעסוק בענפי חקלאות אחרים, בגין העדר תשתית כלכלית תומכת. במקרה של פגעי טבע, אין מי שיפצה את הניזוקים.(כמקובל בארצות מתוקנות.) כך אדם שהקים חממה והרוח נשאה אותה, איבד את כל ממונו. עדיין לא פרע את ההלוואה בסך 12,000 שקלים. יש שנטשו את החקלאות בגין תמורה זעומה  - מחיר ארגז עגבניות 5 שקלים.

המגנטים מכונים מגנטים מזויפים. הם עשויים רק לתועלתו של הכובש - כדי להשיג טביעת אצבע ותצלום מעודכן. חידוש המגנט עולה 120 שקל. מכשירי הבידוק מסרטנים.

העובדה המוחצת היא ריבוי מנועי השב"כ במקום. הדבר מקומם ומתמיה את אנשי שיחנו משום שאפילו  אבן אחת לא נזרקה כאן. אין שום אפשרות לברר את סיבת המניעה. ארבעת אנשי שיחנו כולם מנועים. עורכי דין גובים הון תועפות, אינם מבטיחים דבר ואף אינם עושים דבר. מי יש לאל ידו לזרות לרוח 32,000 שקל? לפעמים מתברר שלמשטרה אין כלל טענות, אך לא כן השב"כ. והשב"כ כידוע אינו חייב דין וחשבון לאיש. תשובה שגורה היא: "אתה מנוע ל-99 שנים." בכפר רבים הסייענים. (כך הדבר גם במקומות אחרים.) אדם המסרב להיות סייען, יצפה לכך שיהיה מנוע לצמיתות.

אומר אחד מן האנשים: "עד שנת 2000  עבדתי בישראל. הייתי קבלן בניין. החיים היו טובים. בימים עבדתי ובלילות ביליתי. אהבתי את הטיילת. כל כך אהבתי את היהודים שרציתי להתגייר. פעם אמרתי 'אנחנו אחים עד שנמות.' היום ש---(גידוף גס). הלוואי שתפרוץ אינתיפדה. אני כבר בן 30 ולא עשיתי כלום בחיי. לישון ולקום, לישון ולקום, זה חיים? זה לא חיים. הסייען עשה את החיים שלי שחורים. הייתי הורג את המלשין הזה, אם הייתי יודע מיהו. התחלת הבעיה וסוף הבעיה היא שאתה לא סייען. אתם גורמים לטרור. כשאין מה לאכול, מה אתם מתפלאים אם מתפוצצים בגלל 100,000 דולר שהמשפחה מקבלת. אתם לא רוצים ביטחון. בתוך הלב שלי אני אומר: 'יה אלהים, שתחזור האינתיפדה.'"

איש שיחנו מסרב לאבסורד של נסיעה בדרך בה בנו. הוא מתעקש ונוסע איתנו דרך מהירה יותר. איש לא עצר בעדנו. ממש כפי שהבטיח.