עופר - שחרור בערבות, סכנה לבטחון האזור

מה יודע שופט עברי על ילדות במחנה הפליטים קלנדיה?

החשש המלווה אותי תמיד בדרך לבית המשפט פן אכיר מי מהעומדים לדין, התממש בכניסה לאולם מס' 7. קפאתי מול פני ילד שקטן ממנו טרם ראיתי על ספסל הנאשמים.

איש מבני משפחתו לא נכח, לא היה מי שיאמר מילת עידוד או ישלח מבט של תמיכה. ארך זמן עד שהצלחתי למשוך את תשומת לבו, להבחין בניצוץ היכרות בפניו, לברכו ולקבל מענה רפה בניד ראש ללא חיוך. קצת מנותק. כמו נוכח רק בגופו, כאילו צמצם עצמו לקטן משהוא באמת.

פנים של ילד, גוף של ילד, אך במניין שנותיו, מהיותו פלסטיני, יצא לא מכבר מגיל הילדות והוא בוגר דיו לעמוד לדין.
 

איברהים אבו-אל אלעיש, ת.ז. 859813420, מהילדים הנמצאים תמיד ברקע מחסום קלנדיה. ממש כמו גדרות התיל, חלקי החומות, שאגות הרמקולים מהמגדלים, כך גם ילדי המחנה - מזדנבים אחרי העוברים, מנסים למכור מרכולתם הדלה, לנגב חלון מכונית בסחבה מזוהמת או מבקשים:"תן לי שקל...".

אלו הם "הילדים של איה". לדעתי יש להפוך את המשואה, כי איה היא של הילדים.
 

נכנסתי כשהכריז השופט (משה לוי): "הוגש כתב אישום על חבלה במתקן צהל בכך שגרם נזק לחסם, מוט ברזל, השייך לכוחות הביטחון".

כלומר - איברהים נתפס מטלטל את מוט המתכת שהוצב בכיכר שבחזית המחסום, שנועד לחסימת נתיב תנועה.

הסנגור ביקש לשחרר את הנער: "הנאשם לא גרם שום נזק. מדובר במשחק ילדים במחסום, במעבר קלנדיה, זה משחק של כל הילדים ואין שום נזק למעקה".

נציגת התביעה ביקשה להתנות את השחרור בהפקדה של 3.000 ₪ ותנאים נוספים.

הסנגור: "לאור מצבה הכלכלי של המשפחה ולאור נסיבות המקרה והחבלה המזערית, יש להסתפק במאה".

החלטת השופט:"יש הרשעה קודמת של יידוי אבנים בשנת 2009. מעיון בתיק... מדובר אכן במשובת נעורים מאשר ברצון לבצע פגיעה קשה במתקן צהל.

בנסיבות העניין שקלתי ועיינתי בתיק, מורה על שחרורו ממעצר בשלושה תנאים:

1. תשלום 750 ₪.

2. ערבות עצמית בסך 2,000 ₪.

3. ערבות צד ג' בסך 3,000 ₪."

נקבעה ישיבת הקראה לתאריך 9.8.10 בפני השופטת שרון ריבלין.

מהמעט שאני יודעת על מצב משפחתו של איברהים והרקע ממנו הוא בא, ברור שהתנאים לא ימולאו ושישיבתו מאחורי הסורגים לא במהרה תגיע לקיצה.

2. (אולם מס. 3)

אני הולך עם הילדים לגן חיות, נותן גזר. פה (במדינה? בבית המשפט?) אין גזר. יש רק בעיטה. את יודעת מה זה בעיטה?

איבראהים רשיד חסין אלעכל, ת.ז. 989681309, תושב טוהנה שליד חברון, נשוי לאישה ישראלית ואב ל- 4 ילדים.

איבראהים מנוע מלגור עם אשתו וילדיו מתוקף חוק האזרוח, ומשום שטרם מלאו לו 35 שנים (גילו 33) אין דנים בבקשתו לאישור שהייה זמני לאיחוד משפחות.

כשניסה לעבור במחסום חוסאן, לבקר את משפחתו, נתפס, עמד למשפט, ונגזרו עליו 15 ימי מאסר + 3 שנים על תנאי. "התנאי, זה הכי גרוע".

סנגורו, עו"ד נעים אבו-יעקב, ערער על גזר הדין וביקש עסקת טיעון לפיה יופחת התנאי לשנתיים (עד מלאת לאיבראהים 35), ואת ימי המאסר להפחית ל-14.

השופט (יורם חננאל) הזהיר את איבראהים: "ביקשת להקל ואני יכול לתת לך עונש חמור יותר...".

הסנגור: "אין לו עבר [אין הרשעות קודמות]... אני חוזר על נימוקי הערעור, ישנן נסיבות מיוחדות בתיק זה על מנת להקל עם המערער. הנסיבות נוגעות לאיחוד המשפחה וקשר עם אשתו, ולכן אני מבקש להקל או להפחית במשך התנאי ולהעמידו על מסגרת זמן קצרה יותר".

לאחר סיום טיעוניו של הסנגור ובקשתו של איבראהים שלא למנוע ממנו בשל אורכו של המאסר על תנאי להגיש בעוד שנתיים בקשה במת"ק להיפגש עם משפחתו, אמר השופט: "ההחלטה תינתן בהמשך היום".

עד השעה 15:00 חיכה איבראהים במכלאה שמחוץ לאולמות, אז שמע מעורך דינו  שרק ביום ראשון תינתן פסיקת השופט.