סיור בכפרים: מסחה, ת'ולת, יום רביעי 07.12.11 בקר
כפר מסחה :נפגשנו עם ראש מועצת הכפר ושני תושבים שדווחו לנו לגבי מהלך עונת המסיק, ההיתרים ובקשותיהם לעתיד.
עפ"י הוראת היועמ"ש נפתח השנה "שער האני" – המחסום החקלאי הסמוך לבית הבודד של האני עאמר, לפלשתינים ממסחה שאדמותיהם גובלות בבתים האחרונים של ההתנחלות אלקנה .
אלא שכמנהגו של עולם הנפקת ההיתרים לשער הזה היתה למראית עין בלבד כמאמר הפתגם העממי:
"הולכים בלי ונראים עם ..." רק 11 היתרים הונפקו עבור תושבים בעלי קרקעות סמוכות לשער, כשמתוכם 8 היתרים לנשים וילדים ועוד שלושה היתרים לסטודנטים שלומדים כל השבוע ולהם האפשרות להגיע רק בימי החופשה מלימודים דהיינו בשישי שבת.
ועוד פכים קטנים ממעללי הכיבוש בעת המסיק: בני משפחה שלמה – משפחת צאלח, לא קיבלו היתרים לשער האני, וכל הדרכים חסומות ע"י התנחלויות קיימות או התנחלויות שבדרך (רמת אלקנה|) ולפיכך גם השנה הם לא מסקו את הזיתים שלהם.והפרי שבכרם שלהם נאסף כפי הנראה בגנבה והגנבים תושבי כפרים ערבים סמוכים? תושבי ההתנחלות אלקנה? אנשים שבאו ממרחק למסוק .. מה שבטוח הוא שהמשפחה עצמה לא הצליחה גם השנה למסוק את העצים שלה. בעתיד ניתן יהיה להאשימה כדרך שתמיד מאשימים את העניים בעניים ואת המוחלשים בחולשתם בכך שכבר שנתיים או שלוש לא הגיעו לאדמותיהם והאדמה אולי כבר לא תהיה רכושם אלא תהפוך לאדמות מדינה מכוח חוק עותומני של אדמות המוואטי שהושאר שריר וקיים למען הרחבת הכיבוש .
במשפחה נוספת משפחתו של עיד, שגם עבורה, שער האני זו הדרך היחידה להגיע לאדמות המטעים במרחב התפר – רק הנשים מסקו עם הסטודנטים וכן הצליחו לגייס מספר קרובי משפחה מכפר קאסם שלהם נתנו חלק מרווחי היבול .
כך פוטרת עצמה מדיניות הכיבוש מאחריות – הרי פתחנו את השער אומרים הם – ומה לכם כי תלינו? – (ואסוציאציה שעלתה בראשי – כביש 443 שנפתח לפלסטינים כדי לומר הרי הם נוסעים ומאין לאן מיש מקום לאין מקום....). אכן נזכרתי בשיר של פעם על המוח היהודי הממציא לנו פטנטים – אכן כך – גם הכיבוש ממציא לנו פטנטים לצערי מוצלחים ומתוחכמים יותר .
בקשנו להתעדכן מה קרה בעקבות הביקור הקודם באוקטובר, שבעקבותיו הגישו תושבי הכפר מסחה, עפ"י בקשת עאדל הרמת"ק רשימה של אנשים שבקשותיהם להיתרים סורבו, כדי שינסה להשיג עבורם היתרים למסיק . עאדל אכן עשה זאת ועמד בהבטחתו וכ-42 מתוך רשימה של 67 אנשים שביקשו שוב היתרים, אכן קיבלו, אך התושבים ביקשו היתרים לשער האני הסמוך לאדמותיהם, אך קיבלו היתרים לשער הצפוני של מסחה ולשער עזון עתמה -וכך נגזר עליהם ללכת דרך ארוכה מאוד לחלקותיהם ,לעלות בהר ולרדת בגיא , לא כולם עמדו בכך , לסחוב את שקי הזיתים ברגל כי טרקטורים אינם יכולים להגיע וחלק מהיבול של הזיתים לא נמסק .
אך בכך לא תמו צרות המסיק : מסתבר שב30.10.12 נסגרו השערים העונתיים ותקופת המסיק נסגרה. – אז מה אם הפלסטינים אמרו שלא הספיקו למסוק , ומה אם לפלסטינים היו היתרים בני חודשים עד סוף החודש אחד עשר – חודש נובמבר? . התושבים בהתחלה חשבו שאולי הסגירה של השערים קרתה בגלל החג עיד אל-אדחא שנחגג בסוף אוקטובר וחיכו מספר ימים , כשכל יום קיוו שיפתחו את השערים ,עד לתאריך ה16.11 ואז שלחו מכתב לקישור הפלסטיני בבקשה לפתוח את השערים כדי להמשיך למסוק את הזיתים ואף לעסוק במלאכות נוספות לעונה זאת – דילול וחריש ראשון לפני בוא הגשמים הכבדים של החורף .
עד לתאריך דוח זה לא התקבלה תשובה מהמת"ק הישראלי. בעת הביקור שלנו ביקשו שנכתוב ונדבר עם הרשויות השונות של הצבא ונבקש לפתוח את השערים למעבר כי עדיין נותרו זיתים על העצים וכן יש צורך בעבודות חקלאיות נוספות . התשובה שקיבלנו בפניה למת"ק שאין זיתים – אולי באמת צדקו שם במת"ק כי אולי הזיתים נגנבו.
ובאשר לחריש לפני הגשם, חיילת נחמדה שהיא מושבניקית (מעניין מי מהם עוד מושבניק אמיתי ולא גר בבית גדל מידות בלבד) ידעה לצטט מניסיונה האישי ומניסיונם של בני 18 אחרים, ולא חשבה שיש להסתמך על המידע שמוציא משרד החקלאות הישראלי והודיעה לנו כי לא יהיה חריש עד חודש אפריל . מדברים אלו אני מבינה שכל חייל בישראל בנוסף לאימוני הנשק והביטחון שהוא עובר הופך מומחה לחקלאות . ולא הועילו לי ידיעותי, גם אני עסקתי בחקלאות שנתיים בענף נוי ובענף מטעי זיתים ולא הועיל המידע שמפורסם ע"י מדריכים חקלאיים של משרד החקלאות -כל אלה אין להם כל מעמד מול החלטות חיילים .
יש לציין שהייתה פניה נוספת לרמת"ק שיבדקו את הנושא – נקווה שאכן יפעלו במהירות כי בורא עולם אינו מחכה עם גשמיו לצווי הצבא – לו יש דרך משלו לנהל את העולם .
ועוד בעיה מהכפר מסחה: האני עאמר שעציו בני מאה השנים נעקרו ממקומם בעקבות הזזת הגדר בעזון עתמה ביקש שיתנו לו להצילם ע"י השקיה לאורך זמן . לצורך זה הוא ביקש שידאגו לאפשר לו להוביל מיכליות מים
.וגם כאן החיילים הזוטרים הביעו את דעתם שפעם אחת של השקיה שכבר נעשתה מספיקה . חברתנו הודיעה להם שגם בגינתה הקטנה זה אינו מספיק . שוב הייתה פניה נוספת למפקדים ואלו הבטיחו לקחת אחריות ופיקוד ולפעול לתקון גזרת אסור השקיה נוספת .
עצה פרטית שלי ועל אחריותי האישית בלבד(שלא יתבעו אותנו בלשון הרע – כי מי יודע האם דין האינטרנט לא יהיה כדין העיתונות הכתובה ) אולי חיילי צה"ל שרק סיימו בית ספר תיכון לפני זמן לא רב , יאמצו מעט צניעות לגבי דברים שהם לא מומחים בהם , שהרי לא כל אחד מומחה לחקלאות גם אם נולד במושב או בכפר או בקיבוץ . עדיין צריך גם לעבוד לאורך זמן וגם ללמוד את הנושא המקצועי הזה בקורסים שונים באקדמיה ובמכללות .
כפר ת'ולת: המשכנו ממסחה לת'ולת ונפגשנו עם ראש המועצה ומזכירו.
מסתבר שגם להם כמו לרבים מחקלאי מרחב התפר בעיה דומה : הם מבקשים לחרוש עכשיו בחודש דצמבר לפני בוא הגשמים לדלל ולגזום ואח"כ חריש שני ודילול וגיזום וריסוס בסוף מרץ – אך גם כאן הצבא וחייליו שחשבתי שמומחיותם היא הגנה וקרבות ונשק ,מסתבר שלא כך הוא - מבינים ומומחים גדולים הם גם בחקלאות על כל ענפיה . ותשובתם כמו במקרה מסחה: רק באפריל יפתחו את השערים שוב כי רק אז יגיע זמן חריש! . נקווה שהפנייה החוזרת הנוספת לראשי המת"ק תעזור כי ביניהם יש אכן כאלה שאחזו בטרקטור ואף חרשו ובהיות חלקם בעלי מטעי זיתים ופירות מכירים הם הלכות חקלאות מעט טוב יותר מאלה שרק עתה סיימו 12 שנות לימוד בביה"ס ונחשפו בעיקר לריח הניחוח של הפרדסים .
ועוד מכפר תולת :ראש הכפר ומזכירו פרשו לפנינו את הרשימה של האנשים שקיבלו היתרים : דגמנו כחמש משפחות ובתוכן מסתבר שרק הזקנים בני ה-70 ן 80 קיבלו היתרים לצד נשים וילדים צעירים . ולעומתם מעט מאוד מבוגרים חקלאים בגילאי 30-40 קיבלו היתרים .
וכך לא מסקו את כל יבול הזיתים שלהם וכמובן לא חרשו וגזמו ודללו ואכתוב שוב ועל דעת עצמי – אי אפשר שלא לחשוד שהכובש בדרכיו ממשיך להתעמר בתושבים ומונע מהם להגיע לאדמתם על מנת לספח אותה ביום מן הימים לישראל . ...