דיר איסתיא, חארס, עזון עתמה, יום ה' 17.11.11, בוקר

צופות: 
נורה ר', חנה פ' (מדווחת)
17/11/2011
|
בוקר

 

עזון עתמה

אתמול היו מהומות במחסום, החלטנו לצאת לשם.

6:30 –תור ארוך ביותר, שאליו מצטרפים כל הזמן אנשים. בשני חלונות הבדיקה הרושמים את ת.ז. בנוסף עומד שוטר מ.צ. ובודק כל אחד במגנומטר, הקצב איטי.

במחסום מוצבים חיילי מילואים. שוחחנו עם מפקד המחסום והתרענו על הקצב האיטי. אולי בגללנו ואולי לא, הושיבו שוטרת מ.צ. לרשום ת.ז. והקצב הואץ. כשעברנו שם שנית אחרי שבע לא היה תור.

משם נסענו לאריאל, למפגש עם פלשתינאי מנוע שב"כinfo-icon, לבקשת סילביה. האיש סיפר לנו שהוא מנוע מספר חודשים. לפני כן עבד באופן קבוע והיה לו אישור לינה. הוא חשד בחבריו הערבים שקינאו בו והלשינו עליו.

 חארס

8:30–דברנו עם 2 פועלי בנין שנופפו לעברנו. הבית שליד אתר הבניה היה הרוס וכששאלנו לפשר ההרס, אמרו לנו, היהוד.

 דיר איסתיא

9:00 –עצרנו ליד חבורת אנשים שישבו יחד בפתח אחד הבתים. כולם סיפרו שהם מנועי שב"כ, זמן רב, מחוסרי עבודה ואינם מצליחים לקבל רישיון עבודה בישראל. הפנינו אותם לסילביה. לאחד מהם היה סיפור נוגע ללב:- אמו נפצעה בתאונת דרכים וטופלה בבי"ח בישראל. במשך 3 השנים האחרונות לא אפשרו לו לבקרה עד שנפטרה. נוסף לכך נפסקו לה פיצויים שהיא צריכה הייתה לקבל מחברת הביטוח סהר, אך הכסף לא הגיע אליהם.

משם דרך אל פונדוק חזרנו הביתה.