ג'בע (ליל), עטארה, ענאתא, קלנדיה, יום ג' 14.4.09, אחה"צ

צופות: 
יעל י., אילנה ד.(מדווחת)
14/04/2009
|
אחה"צ

13.00 - 16.00

עאתרה, ליל, קלנדיה וענאתה
חם מאד. היות והיום ערב חג וחופש יש סגרinfo-icon, החלטנו לבדוק האם יש לכך גם השפעה על
תנועת המכוניות בעאתרה. להפתעתנו הגדולה נראה המחסום נטוש והתנועה זרמה ללא כל
הפרעה בשני הכיוונים. נשארנו להתבונן וגילינו חייל בעמדה. הנוף היה נפלא, הכל
עדיין ירוק והמחסום כאלו בכוונה בולט בכיעורו. אחרי כרבע שעה חמישה חיילים
הופיעו מעבר לפינה וניגשו אלינו כשהם מחייכים. אחד מהם התלוצץ ואמר שחבל שלא
באנו קודם בכדי לראות איך הם קורעים פלסטינאי במכות. השני הודה שהוא שמאלני אך
עדיין מאמין שהמחסומים נחוצים. הם אמרו לנו שהמחסום הזה תמיד מאויש, ואם הוא
נראה נטוש לפעמים זה רק בכדי 'לרמות את האויב'. הסתכלנו עליהם בפעולתם ונוכחנו
שהיו מנומסים ואדיבים כלפי הפלסטינים, כאשר רצו לבדוק תא מטען של מכונית, פתחו
אותו בעצמם ולא דרשו מהנהג לצאת ולפתחו. תעודות הנוסעים של מונית צהובה אחת
נבדקו, אך היא נשלחה לדרכה אחרי רמש דקות. כשעזבנו התברר לנו שהחיילים הם אנשי
מילואים, אמרנו להם שהתרשמנו מהתנהגותם.

בליל זרמה התנועה, אך בכיוון המנוגד נוצר פקק, ללא קשר למחסום. בקלנדיה חכינו
בתור המכוניות כחמש עשרה דקות, אוטובוסים עברו במהירות גדולה יותר אך נוסעיהם
הורדו מהם והיו צריכים לעבור את המחסום ברגל. המכונית שלפנינו נבדקה על ידי כלב
והחיילים מצאו לנכון להתבדח עם הכלבן, מה שגרם לעיכוב מיותר. לנו ניתן לעבור
מבלי שתעודותינו נבדקו.

בענאתה הייתה תנועה ערה של מכוניות בשני הכיוונים. השוק שנוצר במקום נראה
צבעוני. בנוסף לחיילי מג"ב אויש המחסום גם על ידי שוטרים צבאיים. אחד מהם שאל
אותנו מה לנו הירושלמיות עם מקום שכוח אל שכזה, הוא מעולם לא שמע על מחסום ווטש
ולא בדק את תעודותינו.