ג'מאעין, חארס, חווארה, כפל חארת', קירה, יום א' 30.10.11, בוקר

צופות: 
פתחיה, דבורקה (מדווחת) עם נדים.
30/10/2011
|
בוקר

10:30 היגענו לחארס ונכנסנו למשרדי המועצה. כמו בביקורים קודמים שלנו, היה שם המזכיר שהסביר, שלא כמו ראשי עיריות ראש המועצה שלהם לא מועסק בשכר, ולכן גם לא נמצא באופן סדיר במשרד המועצה. היה אתו עוד פלסטיני שהיכרנו בעבר, בהקשר לפרשת עורכת דין יהודיה שגנבה ממשפחתו כספי ביטוח סיעודי, והיום יושבת בכלא. הוא התלונן על כך שלמרות שאשמתה הוכחה והיא נכלאה, משפחתו לא זכתה לראות את הכספים שנגנבו מהם. הוא והמזכיר סיפרו שהמסיק עומד בפני סיום. החקלאים תיאמו עם הצבא את הימים שבהם מותר להם להגיע לאדמות ולמסוק. ברוב המקרים לא היו הפרעות לעבודתם. במקומות הקרובים להתנחלות רבבה, כשהיו בעיות החקלאים שלהם ושל דיר איסטיה קיבלו עזרה מ"רבנים שומרי משפט". המזכיר סיפר שבעבר עבד בברקן עד שיום אחד לפני כ-3 שנים, בלי כל הסבר, הודיעו לו שהוא מנוע שב"כinfo-icon ומאז אינו יכול להתפרנס כפי שהיה רוצה. סיפר שישנם רבים כמוהו בכפר שאינם עובדים כלל.

11:30 קירה – עצרנו ליד ביתה של אשה שהיכרנו בעבר. היא לא הייתה בבית כי עבדה במסיק. הבנו ששם אין תלונות על הצקות של מתנחלים.

12:00 ג'מעין – נכנסנו לבניין המועצה המטופח ופגשנו את ראש העיריה, לא נבחר אלא ממונה על ידי הרשות. כשהתעניינו על התנהלות המסיק, הוא ועוד אדם שהיה איתו סיפרו שלפני כשבועיים חקלאי שאדמותיו קרובות להתנחלות תפוח הוכה על ידי המתנחלים שבאו לתקוף אותו עם כלבים. היצענו להפנות את החקלאי אל "יש דין", וגם לתלות על גבי לוח מודעות או בחנות סמוכה את מספרי הטלפון של ארגוני הזכויות, כדי שתושבי ג'מעין יוכלו לפנות אליהם ישירות, אבל הוא אמר שאסור לו לעשות זאת והמליץ גם לנו לוותר על הרעיון...

12:45 בחווארה נסענו למחסום. מרחוק היה נראה שנעשית בדיקה רנדומאלית של המכוניות. כשהתקרבנו באו לקראתנו 3 חיילים והתעניינו מי אנחנו ומה רצינו שם. היה ברור שמעולם לא שמעו על מחסום ווטש, וכשהסברנו שאנחנו ארגון שמתנגד לכיבוש הייתה לנו תחושה ברורה שלא הבינו על מה אנחנו מדברות. הם היו אדיבים, אבל התקשרו מיד לממונים עליהם לברר איך להגיב לנוכחות שלנו. כנראה נאמר להם שיש לסלק אותנו מהמקום שבו עמדנו. נשארנו שם עוד מספר דקות ואז הם וגם אנחנו במקביל הסתלקנו מהמקום.

בדרך חזרה, לקראת השעה 13:00 כשעברנו על כביש 5 בכניסה לכיף אל'חארס עמדו שם חיילים ליד ג'יפ וטנדר צבאיים.

לסיכום, חשבנו שלא כדאי להרבות בסיורים דווקא במסלול זה, ויש טעם לצאת לאזורים נוספים ולהכיר גם כפרים אחרים.