עופר - התעללות

צופות: 
משקיפות: מילי מאסס, חוה הלוי (מדווחת)
08/12/2010
|
אחה"צ

קודם כל מנפלאות הזמן הצבאי.

השעה 14:00. בכניסה לבית המשפט, מפנים לחומה אבל מחוץ לגדרות ולקרוסלות שאל אותנו איש צעיר אם אנחנו מ"זכויות האדם". מה הבעיה? עניין פעוט.

בשעה 10:00 בבוקר הוא בא למתחם בית המשפט ובידו קבלה המאשרת שהוא שילם 1000 ₪ קנס עבור אחיו אשרף מוחתסב. במזכירות של עופר מישהו צריך לחתום על הקבלה ולהחזיר לו. הוא ישלח את הקבלה בפקס לבית הסוהר שבו כלוא אחיו ואז האח, איימן מוחתסב, יוכל להשתחרר. באמת בא מישהו בשם רפיק, לקח את הקבלה ואמר חכה רגע. עברו ארבע שעות, והשעה כאמור 14:00 אחה"צ. כל חצי שעה הוא שואל מה עם החתימה ואומרים לו "עוד חמש דקות" והוא הרי לא יכול להיכנס למתחם. מה פתאום? למה שיכנס? הבטחנו שננסה לעזור כשניכנס. (הצלחנו כנראה. דיברנו עם אחד המתרגמים ואחר כך עם עוד אחד ואחר כך עם קצין מהמזכירות. כשיצאנו הבחור כבר לא היה במקום, כנראה בכל זאת בסוף חתמו לו והחזירו את הקבלה). הרי הוא ישב שם ארבע שעות. כמה זמן זה לוקח לחתום על קבלה ולהחזיר אותה אל השער? אבל זה זמן הילידים שלא מזיז לאף אחד. שיחכו.

אחר כך אנחנו עצמינו ראינו קצת מנפלאות הזמן הצבאי.

השעה 14:00 ושתינו מחכות לפני השער ואין אף אחד. מטלטלים את השער, את רשתות הברזל, צעקנו קצת – שום דבר. מולנו החלונות עם הזכוכיות השחורות שאינן מגלות מה נמצא מאחוריהן. האם מישהו שם מסתכל עלינו ונהנה מהיותו רואה ואינו נראה, יושב בעוד אנחנו עומדות, שולט במנגנון הפתיחה והסגירה בעוד אנחנו סתם לוטשות עיניים אל מול זגוגיות אטומות? רבאק!! שתיים אחר הצהריים!!! מה העניינים שם?

14:10 - טלפנו לקצין פניות הציבור. תוך 5 דקות בא חייל והכניס אותנו. מעשה נסים – פתאום נשמע קול מאחורי הזגוגיות האטומות: תוציא אותן! הוציאו אותנו בחזרה. החייל נתן לנו שוב לטלפן לפניות הציבור אבל ללא הועיל. יש הוראות וצריך לחכות שיבוא חייל והוא יכניס אותנו.

14:15 – באה חיילת והכניסה אותנו שוב והסבירה שאלה הנהלים. רק חייל יכול לתת לה הוראה להכניס אותנו ולעשות לנו את הבידוק, והחיילים בהפסקה. אוכלים צהריים.

- אז מה הוא זמן ההפסקה?

- מ-12:00 עד 13:30.

העיקר שכבר היינו בפנים ושם שמענו את הדו- שיח המאלף במשפטו של שוכרי פאחר א-דין מסעודי

שופט: לא הצלחתי לברר מה שמו.

סנגור: דוד ברהום. 

מסעודי הואשם שהיכה שוטרי מג"ב ליד מערת המכפלה בשתי הזדמנויות.

נראה שהשוטרים הללו מכירים את מסעודי משום שבכניסה למערת המכפלה הם דרשו ממנו להראות אם איננו מחזיק סמים בכיסו. מכאן ואילך התפתחה קטטה. החיפוש, אמר הסנגור בעדינות, לא נעשה בצורה מסודרת וחוקית אלא גלש לאלימות. כשהובא מסעודי למעצר היה גופו מכוסה חבלות וסימני מכות, והוא התלונן שהשוטרים היכו אותו אבל בכל זאת הוא הואשם, כאמור, בתקיפת שוטרים. למרות הראיות בתיק שהוא הוכה על ידי השוטרים, אלה מתנערים מן ההאשמה או שהם, כפי שאמר לי עורך הדין, "נותנים הסבר דחוק לחבלות". עד כאן למרבה הצער, דברים רגילים במקומותינו. עכשיו הצד המשפטי.

היות והוגשו תלונות הדדיות על מכות, אומר הסנגור, אילו התנהל התיק הזה בישראל, כדי להעמיד אותו לדין היה צריך לקבל אישור ממח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים) שהם מאשרים את הגשת כתב האישום נגד מסעודי. כדי שלא ייווצר מצב שבו מדינת ישראל מעמידה לדין אדם בשל תקיפת שוטרים ובד בבד היא מעמידה לדין שוטר בגין תקיפת אזרח, יש פרוצדורה שנקראת אישור שפיטה. משום מה (משום מה???) בתיק הצבאי הזה לא היה אישור שפיטה מטעם מח"ש. אף אחד בתביעה הצבאית כנראה לא חשב שצריך את זה. הסנגור טען שהואיל ולא הוגש אישור שפיטה מטעם מח"ש, כתב האישום היה פגום. התביעה הצבאית מצידה טענה ש"אנחנו לא צריכים את זה בכלל כי אנחנו לא בישראל". הסנגור עמד על דעתו וכשהתקיים דיון בענין אמר התובע הצבאי שהוא מוכן לפעול ברוח ההנחיה של אישור שפיטה ולחייב להתנות את כתב האישום נגד תושב שטחים באישור של מח"ש שניתן לשפוט את הנאשם.

הדבר הזה חשוב משום שפה נוצר תקדים. מעכשיו, במקרה דומה, אי אפשר יהיה להגיש כתב אישום נגד תושב שטחים בגין תקיפת שוטרים בשעה שהוא טוען שהשוטרים תקפו אותו בלי לקבל קודם כל אישור ממח"ש לשפוט אותו. מח"ש תהייה חייבת לבדוק את הטענות, והתביעה הצבאית לא תוכל לנהל הליכי מעצר כאוות נפשה ותצטרך להעביר את תיק החקירה למח"ש, ומח"ש תצטרך לבדוק את הטענות. אם יתברר כי יש אמת בטענה של תושב האזור, לא ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפת שוטרים.

מפתיע לגלות, אמר הסנגור, שאני אולי הראשון שמעלה את הטענה הזאת בבית המשפט הצבאי.

לדברי הסנגור יש הנחיה של פרקליטות המדינה שמחייבת כל תובע במדינת ישראל שבשעה שגוזרים את גזר הדין, התובע צריך לומר לשופט כמה ימי מעצר ישב הנאשם. אלה הכללים במדינת ישראל. 

זה במדינת ישראל, אמר השופט. פה זה לא מדינת ישראל, פה זה האזור. הכללים פה הם שונים.

גזר הדין (שניתן כמובן בעסקת טיעון) התחשב בכתב האישום המתוקן, בעברו ה"לא רלוונטי" של מסעודי ובכך שנחסך זמנו היקר של בית המשפט. 7 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, ו-3 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים.

ברוח דברי גולדה מאיר שאמרה שאולי היא תסלח פעם לערבים על כך שהרגו בנו, אבל היא לא תוכל לסלוח להם על כך שהכריחו "אותנו" להרוג אותם –  ממש צריך לרחם על השוטרים שהיכו את מסעודי, אבל אולי המאסר שנגזר עליו ינחם אותם.

 

להרחבה בנושא תקיפת שוטרים רצ"ב דוח שנכתב לפני למעלה משנתיים והושלם רק לאחרונה והעוסק בנושא אלימות של כוחות הבטחון שנגמרת בבית המשפט הצבאי, בהאשמת המוכים:

http://www.machsomwatch.org/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%93_26308_%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8