זעתרה (צומת תפוח), חבלה, חווארה, עוורתא, עזון עתמה, יום ב' 28.11.11, אחה"צ

צופות: 
יעל ס, מקי ש, זהבה ג (מדווחת)
28/11/2011
|
אחה"צ

 

חבלה

13.30 – הפלשתינים הנכנסים ומעט היוצאים משבחים את החיילת בשער (משטרה צבאית). תוך הקשבה לויכוח בין חייל לתושב מבוגר שהיה עם ילד למדנו מושג חדש. תעודת הלידה של ילדים מתחת לגיל 16 שחייבת להימצא בכיסם  עם כל יציאה וכניסה נקראת "קושאן". בסוף הרשו לו לצאת תוך התראה. טרקטורים ישנים עוברים, חמורים עם עגלות ומגיע אוטובוס הילדים ליציאה.

14.00 -  החיילים בודקים את האוטובוס, הנהג והילדים למעלה מעשר דקות. כל אותו זמן שלושה פועלים שרוצים לשוב לכפרם ממתינים על ידינו ואז מחליטים לסגור את השער. החיילת הבודקת תעודות במחשב יוצאת ומסרבת לקבלם. אנו מתערבות ומסבירות שהפועלים היו בזמן. המפקד נותן לחיילת הוראה לבדקם ידנית ותוך דקה הם הוכנסו.

חווארה

15.00-  התנועה שוטפת ולא רואים חיילים. בכיכר, בעמדה המחופה רשת הסוואה רואים חייל ורובהו מכוון כלפי חווארה.

עוורתה

15.15 – נכנסנו לכפר ולא מצאנו צבא כלל.

זעתרה

16.00 – שורה של 12 מכוניות ממתינה למעבר. התנועה זורמת. אולם בחניון הצמוד אנו רואים כשמונה חיילים וחיילות בודקים ביסודיות מכונית פרטית פלשתינית שנהגה ונוסעיה (2) הוצאו ועומדים בצד. תוך בדיקת כל חלקי המכונית ופרוק תא המטען, מגיעה כלבנית וכולם צופים בעבודת הכלב. בצד המתינה כבר כלבנית שנייה עם כלבה. הבנו שאנו צופות באמון של חיילים בחיפוש ובדיקת רכב חשוד. ג'יפ צבאי שעמד לידם והחל לצאת, ראה אותנו והעמיד את עצמו בזוית שתסתיר מאתנו את המראה. אנחנו תוהות אם משלמים לבעל הרכב פיצוי על הזמן שנגזל ממנו למען האמון הצה"לי.

עזון עטמה

16.30 – נסענו בעקבות תלונות של חברות על הנעשה שם בזמן היציאה והחזרה של הפועלים. מצאנו תור של 25 במעבר צר צמוד לכביש ראשי וסואן. הקבוצה הראשונה פונתה מהר ונבדקה במשטח הגדול (מחופה בסוכך גדול) שם עמדו חיילים ובדקו תעודות. מידי כמה רגעים מגיעים עוד כלי רכב ופולטים מתוכם פועלים שמצווים להסתדר שוב בשורה אחת צמוד לכביש כאשר החיילים מצווים עליהם להזדרז כדי לפנות מקום לקבוצה הבאה. לא ברור לנו מדוע לא מעמידים את הפועלים מיד בשורות במשטח המקורה והבטוח ואז לא ילחצו זה על זה בטור הצר והמסוכן. ברור לנו שהסוכך נועד רק לחיילים. קבוצה גדולה של חיילים הגיעה מלווה את המ"פ שבא עם שלושה כלי רכב אולי בעקבות התלונות על אירועי  הימים האחרונים. לדברי החיילים הלחץ הגדול ביציאה והכניסה החל לאחר הרמדאן ואין להם ולפועלים הסבר. זכינו לשמוע מתנחל מישוב סמוך שהתלונן שהיציאה בבקרים כה קשה עד שקבלנים רבים נסעו לדרכם ללא הפועלים. ליבנו עם אלה שהפסידו יום עבודה.