דרום הר חברון, חברון, יום ב' 14.11.11, בוקר
6.30-9.30
מעבר מיתר
בשעה 6.45 צידו הפלסטיני כבר ריק. הפועלים בצד הישראלי מחכים למעסיקיהם ומתפזרים לעבודה.
כביש 60 שקט ושומם.
הגענו ללא עיכובים ל"צומת הכבשים", לא לפני שניסינו להבין מה ואיך קרה שם מבית חגי ואילך. נסענו לאט יותר בהנחה ובתקווה שהחיילים באשר הם בודקים ביסודיות יותר מכוניות וכדאי שיכירו את המכונית (אם לא סומנו עד היום) שלנו, כדי שלא יהיו טעויות. גם שם לא ראינו צבא היום. חיילים לא ירדו משום פילבוקס לאורך כל הדרך.
חברון
שקט, ילדים הולכים לביה"ס בהמוניהם. בכל מחסום עומדים הרבה נציגים של ארגוני שלום ואנשי ארגון ה TIPH.
כולם מנטרים את מסלולי המעבר של הילדים. החיילים לא מעכבים איש, כולם עוברים דרך המגנומטר ללא הפרעה.
קבוצת מורות שגרות ליד ביה"ס קורדובה הולכת אליו. הן אלה שלא צריכות את המחסום. האחרות ממשיכות להגיע מסביב בדרך הארוכה ובלבד לא לעבור דרך המגנומטר. שום צד לא ויתר על עקרונותיו.
פעילי הC.P.T מזכירים לנו שבשבת זו יהיה אירוע מיוחד בגלל פרשת "חיי שרה". זהו עוד יום "חריג יהודי" שבו קוראים לכל המעוניינים לבוא ולהתפלל במערת המכפלה לזכר שרה אמנו. ביום זה מוזמנים הכל ע"י מתנחלי חברון ביתר שאת להפגין את זכותם על הארץ בכלל ועל חברון בפרט. ארגוני השלום מבטאים חשש שביום זה ינסו המתנחלים לנקוט בצעדים תוקפניים יותר כלפי הפלסטינים. אנחנו מקוות שלא יהיה צורך, אבל בקשנו שיתקשרו אלינו במידת הצורך.
מכיוון ששום דבר חריג לא קרה ושגרת הכיבוש מייאשת כרגיל, יכולנו לעזוב את חברון מוקדם.
כביש 60
החלטנו לנסוע ולהמשיך בכביש 60 עד בית עומר. הדרך יפה ופסטורלית. הכרמים בשלכת נהדרים. כמה מטעה הנוף.
הפילבוקסים מתנוססים לאורך כל הדרך, גם הצבא מפגין נוכחות יותר החל מאזור כרמי צור. מעל בית עומר בלון התצפית מרחף.בצומת גוש עציון פנינו שמאלה לכיוון מחסום ג'בע. הוא מאויש על ידי המשטרה הצבאית. אנחנו תוהות עד מתי. משום מה התנהגות החיילים הרבה פחות נוקשה וקפדנית. הם "מסתפקים" בשאלה מהיכן באנו, בדיקה שטחית וחפוזה של תעודות ולא "עושים בעיות".היה מעבר "נעים". משם נסענו דרך עמק האלה לכביש 6 והביתה.
איזה "טיול יפה" עשינו.