ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 27.11.11, אחה"צ
הקורבן הוא הפלסטיני. לזמנו כלסבלו אין אמדן ואין ערך.
מחסום קלנדיה
שעה וארבעים דקות טורטר בחור כשהוא מתענה מכאבים ושוכב ללא יכולת תנועה על אלונקה באמבולנס, שהביא אותו משכם לביה"ח מוקאסד שבמזרח ירושלים בו נקבע לו ניתוח. אובחן אצלו שבר באגן והכאבים נמשכים משם אל עמוד השדרה.
למרות שמהצלב האדום דאגו מראש לכל התיאומים והאישורים, החיילים במחסום לא אפשרו לנהג האמבולנס לעבור לצדו האחר ופקדו עליו שוב ושוב לחזור לאחור.
אחרי אין ספור טלפונים לכל המוקדים, הסתבר ש: אופס... באמת כל התיאומים הדרושים נעשו, באמת לא הייתה סיבה לעיכוב ולעינוי. אבל הרי הקורבן הוא הפלסטיני. לזמנו, כלסבלו, אין אמדן ואין ערך. איש לא לקח אחריות, איש גם לא התנצל, רק בדקו בקפידה את התעודות, פשפשו בפרהסיה בחפצים האישיים של הבחור ושל אמו ורשמו את מספר לוחית האמבולנס ואת פרטיו של הנהג הירושלמי, שלדבריו נוהל זה של רישום קיים רק במחסום קלנדיה.
מחסום ג'בע (ליל)
כדי שהחיילים לא יוכלו לאלץ אותנו לשוב על עקבותינו, אנחנו מחנות את הרכב לפני המחסום – בדרך הבאה מקלנדיה, שם הרי, לשיטתם, אסור לנו להיות.
הבזק המצלמה יותר מנוכחותנו הוא שהזעיק את מפקד המחסום, ס, שהגיע מלווה בשניים מחייליו ופקד: "לא לצלם!", גם נימוק היה עמו: "אסור שידעו איך עובד המחסום, שיש שני חיילים מקדימה ועוד שניים מאחורה". וגם טען נגד נוכחותנו :"אתן מסכנות את עצמכן!" משהסרנו מעליו את האחריות לבטחוננו המשיך: "זה המחסום שלי
, אני פה המפקד, ואני מחליט מי יהיה כאן ומי לא ואתן מסכנות את החיילים".
על תפקיד המחסום הסביר שמסוכן ליהודים להגיע לקלנדיה והחייל שלידו השלים: "היו רוגמים אותכן באבנים אם הייתן מעיזות לנסוע לקלנדיה... מכאן והלאה זה כבר שטחי A, אסור ליהודים להיכנס לשם". המלצנו שיעיפו מפעם לפעם מבט במפות, אבל קשה היה לשכנע אותם בעובדות, כי:"זה מה שאמרו לנו המפקדים הגבוהים והם יודעים את החוק!"
בתשובה על השאלה לגבי הקורה במחסום בבקרים במקום סיפר ס. שמוקדם, בכל בוקר, שוטרים עוצרים את הרכבים המגיעים מכוון רמאללה/קלנדיה ו:"בודקים אותם אחד אחד. הם בטח מחפשים מישהו שצריך להגיע מרמאללה". לשאלה על אורך התור המצטבר בעקבות הפעילות הנ"ל השיב:"אני מעדיף שיהיו פקקים מאשר יעברו פה מחבלים".
לסיום שיחתנו קבל ס:"אתן לא מקשיבות לי..." - דווקא כן הקשבנו. אלא שעבורנו להקשיב אין פירושו לציית.