קלנדיה, יום ב' 28.11.11, בוקר

החלטנו  להגיע יותר מוקדם על מנת לבדוק אם  גם היום יהיו  מאות אנשים במחסום  מוקדם מאוד בבוקר. אז התחלנו את המשמרת בחמש וחצי בבוקר.

אולם הכניסה  היה מלא מאוד, מבין שלושת השרבולים  רק  שנים זזו ובשלישי חיכו וחיכו.  השער ההומניטרי היה עדין סגור  וצבאו עליו  אנשים רבים מאוד. 

צלצלנו למתק  ואחרי  ארבעה טלפונים, בשש ורבע  הגיעו  שני קצינים ושומר בדואי,  פתחו  את השער ההומניטרי  והחלו להזיז את  הקהל בשרוולים. 

נטע עפרוני  גם  הגיעה ושוב  צילמה את הקורה במחסום. 

ההמתנה  הארוכה עד  ארבעים דקות בתור החיצוני, עם צעקות, שריקות וכל המשתמע  מהמתנה כה ממושכת.  כולל טיפוס  הספורטאים שבממתינים על ראשי העומדים בתור. האדישות במעבר הבודקים,  היאוש  אצל הממתינים  וחוסר  הכבוד בכל  המעבר.  חיכינו  עד  השעה  שמונה,  ראינו שהשער  ההומניטרי נפתח כל הזמן  ושהתור  לפועלים כמעט ונגמר.

פגשנו קצין מת"ק  חדש, דרוזי, ענאן,  מאוד  חביב  שהבטיח לנו שהוא  ידאג  שהמעבר  יעבוד  בדרך  הכי יעילה  שאפשר  עם כמות כה גדולה  של אנשים. 

בכיכר  המובילה למחסום המכוניות  לא היה הדוחק  הרגיל כשעזבנו  בשעה  שמונה.