קלנדיה, יום ג' 11.10.11, בוקר
"... מה קרה, חופש? ..." (מחסום בלי תור...)
"אין לחץ, אין שער הומניטארי"
קלנדיה – 5:00
אין בכלל תור. מי שמגיע נכנס מיד דרך הקרוסלה השמאלית הפתוחה. בפנים פתוחים 3 מעברי בידוק. בערך 80 אנשים עומדים שם בתור בשלושת המעברים
בכל דקה מגיע טרנזיט/מונית/מכונית ופורק 10-20 גברים הממהרים ישר פנימה, לבידוק.
קלנדיה – 5:30
עדיין אין תור בסככה. במעברי הבידוק מחכים כ-120 אנשים. במחצית השעה האחרונה נכנסו לבידוק 236 אנשים.
בפנים נפתחו עוד שני מעברי בידוק. עדיין אין לחץ. שמענו מאנשים רבים כי היום מצוין, אבל אתמול היה נורא. בחור שהגיע בריצה ומצא מחסום בלי תור הניף ידיו לסימן שאלה וקרא: "... מה קרה, חופש? ..."
קלנדיה – 6:00
עכשיו כבר יש תור לפני שתי הקרוסלות הפתוחות. כ-105 מחכים בתור + 20 לפני השער ההומניטארי. במחצית השעה האחרונה נכנסו לבידוק 246 אנשים.
שני קצינים מגיעים לשער ההומניטארי, אך לא פותחים אותו. אנו תוהות אם המפתח אבד או שהם מחכים למאבטחים. לבסוף הם מחזירים את כל הממתינים לתור הרגיל, פרט לזוג צעיר עם תינוק זעיר המורשים לעבור בהומניטארי.
עינה מחליטה לעמוד על העיקרון של חיוב הפתיחה של המעבר ההומניטארי:
"כל הגברות שעומדות שם מגיע להן לעבור מכאן..." הסבירה לקצין.
"אין לחץ, אין שער הומניטארי" סבר הקצין. והשער נשאר נעול.
קלנדיה – 6:30
התור מתארך. 330 אנשים עברו נכנסו לבידוק במחצית השעה שעברה.
בתור ניתן עכשיו לראות הרבה יותר ילדים ונשים. גבר המגיע עם שלוש בנותיו הצעירות עומד איתן בהומניטארי אך נשבר מהר ועובר לתור הרגיל.
קלנדיה – 7:00
התור הצטמצם. 450 אנשים נכנסו לבידוק במחצית השעה שעברה.
בחוץ מחכים 40 אנשים, במעברי הבידוק כ-100 מחכים בתור.
שני הפעילים האקומנים מצטרפים לסוף התור בשעה 7:10 ויוצאים לצד הישראלי בשעה 7:45. סה"כ 35 דקות, וזאת ביום בו אין בכלל לחץ.