אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר), ענאתא, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ג' 22.11.11, בוקר

צופות: 
ענת טואג, נאוה ג'ני אלישר (מדווחת)
22/11/2011
|
בוקר

 

 

 

ענאתא – 7:00

 

התחלנו את הבוקר בענאתא, כדי לבדוק אם המחסום החדש נפתח,  ומצאנו  שעדיין לא. אומרים שייפתח רק בתחילת דצמבר.

במחסום הרכבים עומס תחבורתי. שני מסלולי הבדיקה פתוחים וטור המכוניות ארוך ומשתרך עד אל מעבר לקו הראייה שבתוככי היישוב. הבידוק עצמו מהיר.

השעה מעט מוקדמת ובכל זאת מרבית העוברים במחסום הם ילדים, אם כי רובם תלמידי תיכון. עברנו בשביל להולכי הרגל. לקראת סוף המסלול, במקום בו צריך להציג את התעודות והאישורים, מתפצל התור לשניים. הילדים היותר קטנים עוברים דרך דלת פתוחה לשביל מקביל, ויוצאים מהמחסום ללא הפרעה. לאחר בדיקת במסמכים צריך לעבור דרך קרוסלה בודדת, נוצר לחץ. מתברר שהדלת הצדדית ננעלה. ברגע שהחיילים פותחים את הדלת, הלחץ מתפוגג. במחסום כל שינוי מזערי עשוי לשנות מקצה עד קצה את המצב. מטוב מאוד לגרוע ולהיפך.

יו"ר וועד השכונה מספר שהמחסום החדש יפתח רק בתחילת דצמבר. הוא מתלונן על המצב הכללי בתוככי היישוב. המחנה הפך להיות מחסן נשק וסמים. המשטרה כמעט איננה נכנסת ליישוב, אוטובוסים של אגד לא נכנסים ליישוב, העירייה לא נכנסת ליישוב.... ולכן התושבים שיכולים לשכור דירה מחוץ ליישוב בורחים. היותר עניים נשארים בפנים, טרף לפשע ולהזנחה.

בפאתי היישוב, על צוק שמעבר לחומה, הבחנו בצריף בודד. אמרו לנו ששם עורכים פעילויות לילדים יהודיים ומתכוונים, במסגרת הפוליטית של הקפת ירושלים ברצף בנייה יהודית, לבנות באזור התנחלות חדשה בשם "שער המזרח".

 

ואדי נאר – 8:00

 

המחסום כמעט ריק. הפועלים עברו בשעה מוקדמת יותר, עכשיו זו שעת הילדים.

הכביש המפותל העולה למחסום ואדי נאר הוא חד סיטרי, רק לעלייה. מה שלא מפריע לפלסטינים רבים לרדת בו, בניגוד לכיוון התנועה ולכללי נהיגה זהירה. הכביש משובש, צר, תלול, תהום נפערת מצד ימין, ללא מדרכה, וללא הגנה על ידי מעקה. ענת נוהגת בחשש בכיוון התנועה כשלפני כל עיקול (ויש בכביש הרבה עיקולים) היא צופרת לאזהרה.

במחסום עצמו ריק ושקט. רק ארבעת הכלבים שהקיפו אותנו בנביחות נזעמות שמו לב שהגענו למקום. התנועה דלילה והחיילים לא עוצרים את המכוניות.

 

מעבר הזיתים – 8:45

 

הגענו מעזריה אל הצד האחורי של המחסום. מבחוץ לא ראינו כל תור. המחסום כמעט ריק. בפנים חיכתה לנו הפתעה. תור מזערי של 15 אנשים, במעבר הבידוק היחיד שהיה פתוח,  הצליח לייצור פקק מעצבן. כל אדם היה תקוע 10 דקות לפני שסיים את הבידוק.

וכל זאת ללא שום אירוע יוצא דופן המצריך בדיקה יותר קפדנית. אף אחד לא היה מחוסר מסמכים ולא התבצעה בדיקה מיוחדת בשום מקרה, פרט לשתי נשים שהתבקשו להסיר את נעליהן. הקרוסלה פעלה כל הזמן, סתם בדיקה ארוכככככה.

ענת צפצפה בזמזם שבשער השני וביקשה שייפתחו אותו. וראו זה פלא, האנשים שעברו לעמוד במעבר הנוסף, שנפתח תוך דקה, עברו במהירות. אני, שנשארתי במקומי, במעבר הישן, יצאת הרבה אחרי ענת, שעברה דרך המעבר החדש.