עופר - חקירת עד, קטינים

צופות: 
תמר פליישמן, עפרה בן ארצי (מדווחת)
21/04/2010
|
אחה"צ

 

אנו עוקבות אחר משפטו של עבדאללה  אבו רחמה מבילעין בשל העניין במאבק הלא אלים נגד הגדר שישראל מנסה לשבור ללא הצלחה. עדותו של המפליל במשפט, כמו גם תגובת הצבא האלימה בהפגנת יום שישי האחרונה בכפר (23.4.10), שבה מפגין נפצע קשה בראשו מירי ישיר של הצבא, מלמדים על החשיבות האסטראטגית ,לא פחות לדעתי, משהמדינה מיחסת לדיכוי המאבק הנמשך הזה ומנגד על נחישותם ואומץ לבם של אנשי בילעין ותומכיהם ,אשר עומדים מול הצבא החזק ביותר במזה"ת.

 שופטת: רס"ן אתי אדר
תובע: סרן חגי רוטשטיין
סנגורית:  עו"ד גבי לסקי
נאשם: עבדאללה  אבו רחמה , ת.ז 997446703 - תיק  5327/09
העד: חליל יאסין, קטין בן 17

הפעם חליל, שהפליל את עבדאללה (ואת כל מובילי המאבק העממי נגד הגדר), הופיע בביהמ"ש לאחר שני ניסיונות כושלים של "פלוגת המחץ" (לשון התביעה) של הצבא לזמנו לעדות. לא פלא שניסה להתחמק, כי בשלב מוקדם הפך ל"עד עוין" עם כל המשתמע מכך עבורו (מעצר, משפט וכיו"ב). הוא הכחיש וסתר את עדותו במשטרה וכן את עדויותיו במשפטים אחרים המתנהלים עתה נגד מופלליו. הוא התפתל בסבך שקרים וסתירות במשך שלוש שעות, כנראה כדי להתנקות מהתואר המפוקפק של מפליל הכפר. מוטב מבחינתו להיות שקרן. נביא להלן קטעים נבחרים מעדותו.

1) עד עוין בסבך סתירות,הכחשות ושקרים (מחקירת התובע) :
ש: כשהעדת בתיק של אדיב אבו רחמה ...נשאלת אם אתה מכיר את עבדאללה    אבו רחמה ואמרת לא. פה שאלתי אותך ואמרת שאתה מכיר. מה האמת?
ת: אני כן מכיר.
ש: אז שיקרת לביהמ"ש?
ת: כן.
ש: מי הם חברי וועדת הגדר בבילעין?
ת: אנשים מחו"ל.
ש: רק הם חברים בוועדת הגדר?
ת: כן.
ש: אז למה הזכרת את הנאשם ואנשים אחרים?
ת: אני לא ידעתי שהאחראים הם אנשים מחו"ל, וזה היה מרוב לחץ עליי.

2) איך העד חתם על האימרה במשטרה (מחקירת התובע) :
ש: אז מי הוביל את התהלוכות האלו?
ת: אנשים מחו"ל.
ש: אבל מקודם אמרת שאתה לא יודע. תסביר מהי האמת.
ת: זה אנשים מחו"ל שאני לא מכיר.
ש: מה שאמרת במשטרה לא נכון?
ת: לא.
ש: אז למה כל זה כתוב שם?
ת: כתבו מאצלהם.
ש: החוקר לא הקריא לך את האימרה?
ת: לא.

ש: ולא חתמת עליה?
ת: חתמתי.
ש: חתמת על משהו שאתה לא יודע מה כתוב בו?
ת: מאיפה אני יודע. הוא אמר לי שאלו הדברים שאמרתי.
ש: איימו עליך במשטרה?
ת: כן.
ש: איך?
ת: איימו עליי במכות. אמרו לי שיש לי נשק ואני לא אצא.
ש: פחדת מהחוקר?
ת: כן.

3) מתברר שהעד אנאלפבית ולא יכול היה לקרוא את אימרתו (מחקירת הסנגורית):
ש: אתה יודע לקרוא ולכתוב?
ת: לא.
ש: אתה יודע לחתום את השם שלך?
ת: כן.
ש: אתה יודע לכתוב משהו בנוסף?
ת: לא.
ש: עד איזה כתה למדת?
ת: עד כתה י'.
ש. ועד כתה י ' לא למדת לכתוב?
ת: לא.
ש: ומה אתה עושה היום?
ת: תלמיד בבית ספר מקצועי.
ש: מה אתה לומד?
ת: נגרות.
ש: כשחתמת על האימרה... אתה לא ידעת על מה אתה חותם כי אתה לא ידעת לקרוא את זה?
ת: נכון.
ש: אז למה חתמת?
ת: הוא אמר לי לחתום והוא אמר שאין בה שום דבר.

4) נסיבות מעצרו וחקירתו של קטין פלסטיני, אז בן 16 ,יתום מאב - ישראל 2009  (מחקירת הסנגורית):
ש:  בן כמה היית כשנעצרת?
ת: 17.
ש:  באיזה שעה באו לעצור אותך?
ת:  שעה שלוש בלילה.
ש:  איך עצרו אותך?
ת:  הם העירו את ההורים שלי ולקחו את תעודת הזהות שלי ולקחו גם אותי.
ש:  איך היה המצב של המשפחה? איך הם הגיבו?
ת:  זה היה רגיל.
ש:  האם יש לך אבא בבית?
ת:  אבא שלי מת.
ש: מה זאת אומרת רגיל, אתה רגיל שעוצרים אותך?
ת: זאת היתה הפעם הראשונה, אבל רבים אחרים נעצרו.
ש:  אבל הם נעצרו בגללך, כי אתה הפללת אותם.
ת:  אני הראשון שנעצרתי.
ש:  אז לא שמעת לפני זה על עצורים. זאת הייתה חוויה קשה?
ת:  בערך.
ש:  האם כיסו לך את העיניים ואזקו את הידיים שלך?
ת:  כן.
ש:  לאן לקחו אותך במצב כזה?
ת:  לבסיס.
ש:  לחיילים היו רובים באותה עת?
ת:  כן.
ש:  כמה זמן היית בבסיס?
ת:  לא יודע. אני עם עיניים מכוסות.
ש:  נתנו לך לישון, לאכול, ללכת לשירותים?
ת:  לא.
ש: על פי מה שרשום בהודעה שלך במשטרה מיום שנעצרת החקירה הייתה בשעה 14:20. זאת אומרת שמאז 3 בבוקר היית במצב של עיניים מכוסות וידיים אזוקות?
ת: כן.
ש: אפשרו לך להתקשר להורים שלך לפני החקירה?
ת: לא.
ש: אמא שלך הייתה בחקירה יחד איתך?
ת: לא.
ש: לפני שנעצרת באותו יום מישהו ניגש לביתך וביקש שתבוא לתחנת משטרה לצורך חקירה?
ת:  לא.
ש: אמרת לתובע שאיימו עליך במהלך החקירה. אתה יכול לומר מה הרגשת, אם פחדת?
ת: פחדתי.
ש: בגלל הפחד הזה אמרת דברים שהם לא אמת?
ת: כן.
 

כך מנסה מעצמה אזורית להפעיל על קטין פלסטיני את שיטת "הפרד ומשול" עתיקת היומין, שהצלחתה תמיד היתה זמנית. בביהמ"ש הצבאי עופר מתגלה פרצופה הבזוי והנלעג של המדינה, רשעותה נחשפת קבל עולם מול מאבק עממי מתמיד ולא אלים ומול ניצולם הנפשע והמחפיר של ילדים ונערים.