מעבר מיתר, כביש 60, חברון, קריית ארבע, יום ג' בוקר 8.11.2011
שום דבר חריג לא קרה
מאז אתמול אני מנסה לכתוב את הדוח, שלכאורה אין בו שום דבר, חדש ולא מצליחה.
מעבר מיתר היה כבר ריק ב8.30. שני האוטובוסים של משפחות האסירים חנו במקומם.
כביש 60 היה ריק [חג] כמעט לגמרי למעט הרבה [יחסית] רכבי משטרה, שעצרו רכבים ובדקו את מה שהם מצווים לבדוק. קופת האוצר של מדינת ישראל התעשרה אתמול (קנסות).
קוביות הבטון הגדולות המשמשות לחסימות נערמו בכמויות גדולות מהרגיל בהר מנוח ליד הכניסה למפקדת החט"מר.
בכניסה לקריית ארבע ולחברון נתלו מודעות: "הפעם נצא בזמן למגרון וגבעות אסף". בשובנו נתלשו המודעות ונעלמו מן העין.... "שגרת חג" בחברון, הילדים מסתובבים לבושי מחלצות ,אין מעוכבים
בשום מחסום, בתי הספר סגורים.
היו שני ימי "חריג מוסלמי" בראשון ושני."הכל שקט פה," אומרים לנו בחנות של עבד. מבית גוטניק בוקעת מוזיקה יהודית בקולי קולות.
הצנחנים בכל המחסומים.
משמר הגבול מאבטח את כל הכניסות למערת המכפלה ואת המעברים ברדיוס הסובב אותה.
אנחנו שמחות לצאת משם כדי לקנות שמן זית בבית הבד על יד אידנא ולחזור הביתה דרך מחסום תרקומיה.
שממת החג בכל מקום גם בכביש 35.
מחסום תרקומיה
במחסום הזה הוראות בדיקה ותחקור הרבה יותר נוקשות ומוגזמות מאשר במיתר למעט כלפי המתנחלים.
למרות מפגשים ושיחות ברוח חיובית עם מנהלי "המעבר", משהו השתנה. אנחנו כנראה גם כן כבר מוגדרות כסוג של גורם עוין. נכון, לאנגליקה פספורט גרמני והם התבקשו לבדוק יותר בתשומת לב, נכון נהגנו אזרח ישראלי אבל בדואי, ואנחנו ממחסוםwatch. "מה עשיתן שם?" שואלים אותנו כשאמרנו מהיכן באנו. הם מנומסים אבל מישהו כנראה הורה להם לעכב אותנו. הדרכון הגרמני נלקח לזמן רב, הפנו אותנו לאיזור בידוק , מאבטח צעיר ונמרץ שמר עלינו. ."למה?" שאלנו, ונענינו בתשובה סתמית. הזמן חלף, דוחחנו עם לובשי המדים הצעירים. הם לא מבינים אותנו. המוטיבציות והדעות הצפויות שלהם הפוכים לחלוטין משלנו: "אנחנו שומרים עליכם, אחרת היו שוחטים את כולכם... אנחנו מכירים אותם... קברנו בצבא הרבה חברים... ראינו הרבה דם..." וכד'. בינתיים ציון שולח אלינו מי מסגניו כדי להסביר לנו בנימוס שיש דברים שלא תלוים בהם וכי הם מחכים לאישורים באשר לאנגליקה.
עוד מאבטח שהתפנה וכלבן חביב מצטרפים לשיחה. הכלבן מסביר שהוא מודע לבעיתיות בתפקידו ומתחשב ברגשות הנבדקים כדי שלא יפגעו מנוכחות הכלב. למשל אם יש קוראן מוציאים אותו מהרכב.
בכל זאת, למרות הכל, לא ברור למה, אחרי שנגמרו הבדיקות של אנגליקה, [חגית לאות הזדהות מבקשת להכניס גם אותה לבידוק כמו בשדה תעופה] נתבקשנו לרוקן את תכולת המכונית והכל נלקח לבדיקה ושיקוף. לקחו אפילו דגימות מהשמן שקנינו. איןמ ספק כי זו התנהלות תמוהה ביותר כלפי אזרחים מהשורה [אנחנו לא מהשורה, סליחה].
הנהלת המחסום הזה מגלה מסירות יתר לעבודתה. מישהו איפשהו במערכת מתקשה לעשות את האבחנות הנכונות? לא ינום ולא יישן שומר ישראל? אני דווקא ישנה הרבה פחות טוב בגלל הטקסטים של המאבטחים וההתנהלות שלהם למרות הנימוס.