מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, מנועים (ממפגש עם עו"ד)

צופות: 
רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)
08/11/2010
|
בוקר

מגרש הרוסים

 השופט: עזריאל לוי(מילואים)

החוקר המשטרתי:  ניסים תורג'מן

הסנגורים: פהמי שקיראת, מאמון חשים

4 תיקים לדיון, אחד מהם תיק של מנוע מפגש עם עו"ד.

בדיונים במגרש הרוסים, אנחנו חייבות להודיע על בואנו מראש, בפקס. אחרי בדיקות של ת"ז אנו עוברות בדיקה גופנית על ידי שוטרת, המוזמנת מתוך המתקן.

לא תמיד השוטרת שצריכה לבדוק אותנו פנויה באותו רגע; היום, למשל, חיכינו כ-20 דקות.

כשהשופט לוי הגיע אל החלון שדרכו מתקיים זיהוי הנכנסים, שם חיכינו, שאל מי אנחנו, בירך אותנו ב"ברוכות הבאות", ונכנס לאולם. פעמיים ביקש שיזדרזו בבדיקה שלנו כי לא יתחיל את הדיונים בלעדינו!!!

על התיק הראשון שדנו בו, בייצוגו של עו"ד חשים, הייתה הסכמה - הארכת מעצר של 8 ימים, ובהמשך הגשת התיק לתביעה. דקה הוקדשה לדיון ודקה לתרגום.

התיק השני הוא של מנוע. בטעות הכניסו את העצור לחדר הדיונים, בעיניים מכוסות,  קשור בידיים וברגליים. אחרי שזוהה כמנוע, הוצא ונשאר העורך דין שמייצג אותו - עו"ד מאמון חשים.

הראינו לשופט לוי את הקדם בג"ץ כדי להסדיר את נוכחותנו בשני חלקי הדיון. השופט קרא ואמר שיחליט בהתאם לצורכי הדיון.

המשטרה מבקשת 15 ימי חקירה.

החשוד נעצר בחברון (כפר דורא) ב-3.11.10. החשדות: פעילות נגד ביטחון האזור.

שאלות: הייתה דרושה חקירה?  איפה הוא נעצר? על סמך מה נעצר?

תשובה אחת: הפניה לדוח החסוי.

שאלה: מ-3.11.10 עד היום, האם החשוד היה בחקירה פרונטלית בשב"כ?

תשובה: כן.

שאלה:  אתה מסכים איתי שיש שיתוף פעולה?

תשובה: בדוח החסוי.

שאלה: קשר את עצמו למעשה?

תשובה: בדוח החסוי.

מאמון מבקש את התערבותו של השופט בדרישתו לקבל תשובה בעניין קשירתו למעשה.

החלטה: יש להשיב על השאלה.

תשובה: אני רק יכול להגיד שמופיע בדוח הסודי, אם לא היה סודי, הייתי אומר.

שאלה:האם חשוד בהשתייכות לארגון [עוין]? לחמאס?

תשובה: בדוח החסוי.

השופט לוי פונה לסנגור ומציע הסדר מטעם בית המשפט:

קראתי את הדוח. הוא יהיה מנוע עד יום חמישי. נסכים להארכת מעצר עד יום שני הבא ונבדוק איך המשטרה ניצלה ימים אלה. אז יוחלט אם כבר להעביר את התיק לתביעה או אם יש צורך בהארכת מעצר נוספת.

הסנגור חשים מקבל את הצעת ההסדר להאריך רק עד יום שני.

החוקר אומר שאין לו סמכות לקבל את ההסכמה בין בית המשפט לסנגור: אנחנו מבקשים 15 יום.

הסנגור יוצא, והשופט לוי מחליט שאנחנו נשארות. החוקר מנסה לערער בטענת דלתיים סגורות, אך השופט אומר שקרא את התיק וזו החלטתו. אנחנו נשארות.

העצור מוכנס. מתברר שהעצור עיוור. (בכל זאת כיסו את עיניו בכניסתו לחדר ובצאתו. מהחדר - מה שבטוח בטוח...)

השופט שאל את העצור אם הוא יודע איפה הוא נמצא, ועדכן אותו בדבר ההסכמה עם עורך דינו, והוא

הוצא מהחדר.

החלטת השופט לוי במילים שלי: אמר שקרא את התיק, שיש חשדות שצריך לחקור, ויחד עם זאת הוא מציין שצריך לנהוג זהירות בעניין הארכת מעצר של חשוד, בעיקר אם הוא מנוע מפגישה עם עורך דינו. מניעה זו היא חריגה בלתי רצויה מכללי הצדק הטבעי, לפיכך הוא מוצא לנכון להיעתר חלקית להארכת המעצר.

הוא מורה על הארכת מעצר עד יום שני [7 ימים], ומקווה שהמשטרה תידע לנצל את הזמן הזה כיאות.

בתיק השלישי יש הסכמה בין הצדדים: 8 ימי הארכת מעצר והעברת התיק לתביעה.

התיק הרביעי הוא בייצוגו של עו"ד פיראס. מאחר שהוא לא נמצא, מייצג אותו שקיראת (לבקשתו של פיראס).

עד שהביאו את העצור הוסכם בין בית המשפט לסנגור על הארכה של 9 ימים והעברת התיק לתביעה.

שני דברים חשובים ראינו היום: שהשופט יכול לקבל החלטות (ולא חייב לקבל אוטומטית את דרישות החוקר), ושימי הארכת המעצר לא צריכים להיות כלי קל בידי המשטרה אלא ימים לצורך חקירה.