קלנדיה, יום ג' 1.11.11, בוקר
היו תורים באורך בינוני לפני שלושת המעברים הצרים דמוי-הכלוב המובילים לקרוסלה הראשונה, וקהל של 80 איש בערך עמד ליד השער ההומניטרי כשהגענו למחסום מעט אחרי השעה 06:00. עד לשעה 06:30 החיילת האחראית לפתוח את הקרוסלות לא פותחת אחת מהן, זו בצד ימין. האנשים שתקועים במעבר זה בצדק מתוסכלים מהמצב (ואומרים לנו שהקרוסלה כן נפתחה כרגיל לפני החלפת המשמרות בשעה 06:00). אנו מנסים לתקשר עם החיילת בתוך ה"אקווריום," והיא רואה שאנו מנסות למסור לה משהוא, אך היא לא יוצאת לשמוע את המסר. פעמיים בין השעה 06:00 ל- 06:30 אנו מצלצלים למת"ק לדווח על התקלה המעצבנת הזאת וגם להעיר שקהל רב עומד ליד השער ההומניטרי. בשעה 06:30 מישהו סוף-סוף קולט את המסר, והקרוסלה השלישית מתחילה לפעול.
באותה שעה מופיעים קצין מנהל ומאבטח, פותחים את השער ההומניטרי ומרשים ל-80 אנשים לעבור דרכו. הם גם מחרימים את ההיתרים של ארבעה גברים שלא היו רשאים לעבור דרך ההומניטרי, שולחים אותם לעמוד לידינו (וכמובן הם מבקשים עזרה מאתנו), ומחזירים להם את ההיתרים לאחר קרוב ל-20 דקות. אחר-כך השער נפתח לעתים קרובות, כאשר בין 25 ל-50 אנשים עוברים כל פעם, כך שעד שאנו עוזבים את המחסום בשעה 07:00 עוברים קרוב ל-300 אנשים דרך השער. קצב המעבר דרך שלושת הקרוסלות הוא גם סביר אחרי השעה 06:30 . כל חמש תחנות הבדיקה פתוחות, אך מכונת השיקוף בתחנה 5 מקולקלת, כך שרק אנשים שלא נושאים תיקים, תרמילים, שקי אוכל, וכו' רשאים לעבור דרכה.
התרשמנו שוב היום מן הרמה הירודה של ניהול המחסום הגדול הזה שדרכו עוברים אלפי אנשים כל יום. עד השעה 06:30 אין קצין בשטח וניהול המחסום בעצם נמצא בידי נער או נערה שמקצוענות וגאווה בטיב עבודתם הם מהם והלאה. צעירים אלה גם משדרים לפלשתינאים (שאין להם ברירה אלא לעבור דרך המחסום) שלא אכפת להם אם המחסום פועל כראוי או לא. אין לנו הסבר אחר לעובדה שבמשך קרוב לחצי שעה החיילת טרחה לפתוח רק שנים משלוש הקרוסלות, כאשר השלישית הייתה במצב לגמרי תקין.