גוכיה, זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ה' 3.11.11, בוקר

צופות: 
יפעת ד. ודפנה ב. (רשמה)
03/11/2011
|
בוקר

 

תקציר
אלימות
, כולל תקיפה מינית כלפינו במחסום חמרה, תורים ארוכים במחסום תפוח, מחסום גוכיה לא נפתח.

11.50 – מחסום זעתרה (צומת תפוח) -  חיילי משמר הגבול עוצרים מכוניות משני הכיוונים, לא דורשים תעודות, לא בודקים כלום,  אלא רק שואלים "הכל בסדר?" כאילו כדי לבדוק את המבטא. אבל בשעה עמוסה זו די בכך כדי ליצור פקקים בכל הכיוונים, במיוחד לכיוון רמאללה. עשרות מכוניות נדחקות-נדחפות בכיכר והרבה מעבר לו והפקק משתרך הרחק מעבר ליכולת הראייה שלנו. החיילים מנסים לסלק אותנו, אנחנו עומדות בשקט על המדרכה אך מסרבות לעזוב. כשאנחנו רוצות לבסוף, לעזוב, חוסמים שני ג'יפים צבאיים את מכוניתי מאחור. אני מתמרנת ומצליחה לעקוף אותם. אחד החיילים נעמד לפני המכונית ואינו מאפשר לנו לנסוע. אני שואלת את המפקד האם אנחנו מעוכבות, הוא עונה שלא ודורש מהחייל שלו לזוז הצידה. עזבנו.

מחסום מעלה אפרים – 12.30 – המחסום איננו מאויש.

מחסום חמרה – 12.45 -  מייד בהגיענו עטים עלינו שלושה חיילים ודורשים שנעזוב את המחסום "שלהם" ונעמוד בצומת, מרחק כ-100 מ' מהמחסום. עוד לא הגענו לנקודת הצפייה הקבועה שלנו ואנחנו עוצרות ליד עוקב המיים, כ-20 מ' מהמחסום. סמל המחסום, מאוד בוטה ואלים, צועק לחייליו להקפיא את המחסום. כשאנחנו אומרות לו שזה לא חוקי הוא צועק עלינו  "א נ י  ה ח ו ק !!  א נ י   ע ו ש ה   מ ה   ש ב ז י ן   ש ל י" ומכריז שוב ושוב "אני גבר  - רצח !!"

כל חיילי המחסום הגיעו למקום - מעל 10 איש (וחיילת אחת מאחור) ונצמדו אלינו באיום. סמל המחסום חטף מידי את הפנקס בו אני רושמת וסירב להחזירו. הוא וחייליו התחילו לדפדף בו ולקרוא את תוכנו. מכיוון שיש שם מספרי טלפונים ותעודות זהות של פלסטינים הייתי מאוד מודאגת, אבל יפעת נכנסה לתוך קבוצת החיילים ותפסה בכוח את הפנקס. התחילה משיכה הדדית עד שהפנקס השתחרר, קרוע וחבוט – אבל בידינו. ושוב נצמדו אלינו החיילים - ניסיתי לצלם את המראה המאוד מאיים, אבל חייל של משטרה צבאית חטף לי את המצלמה ובעודו אוחז בה מעל לראש התקרב אלי והצמיד את גופו לגופי. ביקשתי ממנו שלא יגע בי והוא המשיך להיצמד אלי כך, חזה-לחזה, בטן-לבטן, מאוד לא נעים. זה איפשר ליפעת לבוא מאחוריו ולחטוף את המצלמה מידיו. החייל צחק והמשיך להצמיד את גופו לגופי עד שלבסוף , אחרי כמה דקות – דחף אותי לאחור.

כל האירוע נמשך לא יותר מ-10 דקות. במהלכן צילצלתי לזהרן, קצין המת"ק וביקשתי ממנו להזעיק מייד משטרה. במהלך האירוע המחסום היה סגור ובגלל שהיתה זו שעת עומס התארכו תורים לכל הכיוונים – לכיוון מזרח – כיוון הג'יפתליק, לכיוון צפון-מזרח – כיוון ההתנחלויות בקעות ורועי, ולכיוון שכם ממערב. פועלים רבים עמדו בתור על הכביש כדי לעבור לכיוון הגדה.

הגיע ג'יפ צבאי עם קצין בדרגת סגן, שלאחר מכן נודע לי שהוא המ"פ וזהרן הזעיק אותו. כרגיל, הקצין נתן מייד גיבוי לחייליו ודרש שנתרחק משם: "יש לי הוראות לסגור את המחסום אם תעמדו פה". הלכנו לצומת כדי שהמחסום ייפתח למעבר. לפני שפתחו את המחסום ניגש אחד החיילים ואמר (בערבית) לפועלים הפלסטינים שהמתינו שם שיגידו לנו שנלך משם. הפלסטינים מלמלו משהו בחצי פה ("אתם רואים? הנה, גם הם רוצים שתעופו מפה"). כשהחיילים התרחקו   ניגש אלינו אחד מהם ואמר שלא היתה להם ברירה  אבל שהם מאוד שמחים שאנחנו שם, ושנבוא בבוקר מוקדם.

לאחר מכן, הפלסטינים שעברו מכיוון שכם אמרו שהחיילים במחסום אמרו להם להגיד לנו ללכת משם. הם שאלו אותנו מי אנחנו וכשהסברנו להם השיבו "כול אל אחתיראם [כל הכבוד]" ותודה שאתם באים.

החיילים פתחו את המחסום ואז הגיעה המשטרה.
המ"פ ניגש אל השוטר וסיפר לו שנכנסנו לבודקה של החיילים וצילמנו אמל"ח (שקר מוחלט !!). ביקשתי מהשוטר (שלמה נאמני) לבדוק את התמונות במצלמה אך הוא סירב.  ביקשתי להגיש תלונה ובתחילה אמר אותו שוטר, שהיה מאוד עוין כלפינו, שניסע למשטרת מעלה אפרים ונגיש שם תלונה. אמרנו לו שבעבר הגשנו במקום אבל אנחנו רוצים לזהות בפניו את התוקפים (הוא סירב לקחת את שמותיהם) הוא שלח אותי לניידת ושם הגשתי תלונה בפני שוטר אחר, נביל תובה, שהיה ענייני ובלתי עוין, אם כי גם הוא סירב בתחילה לצטט אותי שהחיילים היו אלימים. או שהטרידו אותי מינית ואמר "מה הוא בסך הכל עשה ? זה לא אלימות..." רק כשהתעקשתי הוא רשם מפי את הדברים. הוא גם הסכים לראות את כל התמונות במצלמה שלי ונוכח בעצמו שלא היו תמונות של אמל"ח ולא של הבודקה ואפילו לא של החיילים שאותם ניסיתי לצלם, (כי הם עמדו קרוב מדי ודחפו אותי והכל יצא מטושטש).
אגב, ממה שהספקנו לראות עוד לפני שסגרו את המחסום, שהיה מעבר מהיר ולא נצפו עיכובים נוספים.

13.50 – מחסום תיאסיר
3-4 מכוניות מכל כיוון שהועברו מייד עם הגיענו. עמדנו מרחוק אבל משיחות עם ממתינים התברר שבעת האחרונה היו כאן עיכובים של שעה וחצי במחסום. גם היום – המעבר איטי ותעודות נבדקות גם בכיוון מהבקעה מערבה לשטח A.

15.00 – מחסום גוכיה – לא נפתח לפחות עד 15.15 ולא באו פלסטינים.

17.30 – מעלה אפרים – לא מאויש.