דרום הר חברון, חברון, יום ב' 24.10.11, בוקר

צופות: 
חגית ב. ומיכל צ. (מדווחת)
24/10/2011
|
בוקר

6.30-12.00

אורחת: אנג'ליקה

בגלל ההתרחשויות בחברון החלטנו להשקיע את רוב הזמן בביה"ס "קורדובה" הצופה אל בית הדסה ומשלם את המחיר בשל כך.

בדרך "רק" ראינו מסוק משטרתי מול משטרת העיירות ליד צומת שוקת מוריד אזרח למעצר  

כביש 60

חיילים שירדו מהפילבוקס בצומת דורה-אל פאוור מעכבים מכוניות ואנשים לבדיקה שנראית יסודית יותר מהרגיל.

חברון

גם בתל רומידה וליד מערת המכפלה החיילים מעכבים ומחפשים ביסודיות על גוף האנשים ובכליהם. התנהגות כוחות הביטחון היום נראתה קפדנית יותר. תהינו אם יש להם צורך להזכיר מי בעל הכוח פה אחרי עסקת שליט, שמתפרשת על ידי מתנגדיה כחולשת המערכת.

בי"הס קורדובה

בהגיענו למחסום תרפ"ט התבשרנו ע"י ארגוני השלום שהלימודים בביה"ס חודשו. החלטנו לבקרם ולשמוע מהמנהלת והמורות את שעבר עליהם.

בהגיענו למדרגות העולות לביה"ס, מגיע נועם ארנון  - דובר הישוב היהודי בחברון - ולמראה אנג'ליקה, האורחת שלנו, המצלמת את איזור בית הדסה, אומר: "צלמי, צלמי את המפלצות". חגית מזכירה לו שהם לא מפלצות בעינינו. "גם אם אתם עושי עוולות, אתם בני אדם". הערה שהוציאה לו את הרוח מהמפרשים. הוא מפטיר משהו ונוסע לדרכו מבלי לתקוף אותנו.
כנראה שאנחנו מכונות מפלצות בפיהם.

בביה"ס קורדובה, מרוח גרפיטי על הקירות מאז חודש אוגוסט: "חברון שלנו מאז ולתמיד" וכיוב'.

אנחנו מבקשות לדעת איך הסתיימה השביתה. המנהלת מספרת שהם חזרו להפעיל את ביה"ס מכיוון שביום חמישי 20.10.11 המתנחלים, בהנהגת ענת כהן, איימו לעלות ולכבוש את ביה"ס. "אם המבנים ריקים אנחנו ניקח אותם", אמרה. צוות ביה"ס מראה את שצלמו, את האלימות, הקללות וניבולי הפה של האישה הזאת.

באירוע נכחו שוטרים וחיילים. איש מהם לא עצר את האלימות של המתנחלים, אבל עכבו לעומת זאת לחקירה את השרת הפלסטיני. מה שמפריע לכוחותינו זה שרואים את מעשיהם ולא שהמעשים מתאפשרים.

אחרי האירוע הזה, המורות החליטו לפתוח את ביה"ס אך יגיעו רק המורות שגרות קרוב  לביה"ס ולא צריכות לעבור את המחסום. מתנדבות ממלאות את מקום המורות החסרות. שאר 19 המורות הגרות באזור H1ממשיכות לא להגיע.

אנחנו מחליטות להתקשר לאל"מ גיא חזות, מפקד חטמ"ר יהודה. מבחינתנו, עד שיסתיים  הכיבוש צריך לעמוד לימין הפלשתינים בניסיונם לחיות את חייהם הכי "נורמלי" שאפשר ולהגן עליהם מתוקפנות המתנחלים. אני מוסיפה מאמר מוסגר זה כמקדימה תשובה למקטרגות  המתנגדות לשיחות עם שלטונות הצבא.

אנחנו מבקשות למצוא דרך  לסיים את הסכסוך הנקודתי במחסום תרפ"ט ולחזור לנוהל הישן  שבו התאפשר מעבר המורות דרך שער רגיל ללא צורך לעבור דרך המגנומטר פעמיים ביום. שום בעיות ביטחוניות לא היו עם המורות וצריך לחזור לעבודה רגילה בביה"ס .להפתעתנו, אל"מ גיא חזות מביע נכונותלשתף פעולה עם פעולת הגישור שלנו. נראה שאין לאיש רצון לחמם עוד יותר את חבית אבק השרפה הזאת, היא חברון. גיא מציע שיחזרו לעבודה ואם יעברו במשך שבוע עפ"י ההנחיות החדשות, ללא בעיות,הוא יסכים לחזור בו ולתת למורות הרשומות לעבור בשער ללא בדיקת מגנומטר. אנחנו מעבירות את הטלפון למנהלת והיא מדברת ישירות עם גיא ומסכמת את הדבר איתו - דבר שאילולא אנחנו לא היתה מעיזה ויכולה לעשות.  נציגי מחלקת החינוך של חברון, המלווים את המנהלת כל הזמן מאז שפרץ המשבר, מגיבים בחשדנות ובחוסר אמון להצעה. אנחנו מבקשות שאנשי המשטרה והמת"ק יבואו לביה"ס על מנת לשוחח עם המורות, אשר חוששות ללכת למשטרה והטלפונים שלהם לא נענים. ישוחחו איתן, ישמעו ויראו מה עבר עליהן ממקור ראשון. הבקשה נענית בחיוב ואנחנו נשארות לחכות להם לבקשת המנהלת. כמובטח, תוך חצי שעה מגיעים שוטרים ורס"ן מהמת"ק. הם בתחילה מנסים להתמקד בגרפיטי ובמועד כתיבתם, אך לאחר זמן מה מצליחים לשוחח תכל'ס. הפלסטינים חוזרים ומציינים את האנומליה שחווים תלמידי חברון בצאתם ובבואם לביה"ס ואת חד צדדיותה של המשטרה בעמידתה בינם לבין המתנחלים. השיחה לא פשוטה, אך לשמחתנו מסתיימת בסיכום שהם יוכלו לפנות לטלפון מסוים שניתן להם ע"י המשטרה. בנוסף, והכי חשוב, מוסכם ע"י שני הצדדים שלאחר שבוע של מעבר ללא התנגדות של המורות יחזרו לנוהל המעבר הקודם שהיה כל כך חשוב לתחושת הכבוד והעצמאות הבסיסיים שניתנו לאנשים החיים מול מתנחלי חברון האלימים. אנחנו מבקשות מהמורות לתת אמון ולתת אפשרות לשלטונות לקיים את הבטחתם. הן מבינות ומסכימות.

נקווה שהמאבק הזה יסתיים וביה"ס יחזור לתפקד כרגיל. אנחנו נמשיך כמובן להיות איתם בקשר. יצאנו מותשות.

 סוסיא

עכשיו נסענו לסוסיא כי קראנו בפייסבוק על הרס מבנה ביה"ס שם. לשמחתנו ,לא כך.

אומנם באו מהמנהל להרוס אותו, אך במדידות השטח הסתבר שביה"ס נמצא בשטח B, אז הלכו כלעומת שבאו. איזה" מזל" יש להם.

משמרת מאד "חינוכית"היתה לנו.