גוכיה, זעתרה (צומת תפוח), תיאסיר, יום א' 16.10.11, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חנה פ., נעמי ל., רינה צ.(כותבת)
16/10/2011
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

תקציר

* התנכלות לבדואים המתגוררים סמוך להתנחלות משכיות: נמסר לנו כי האחראי על הביטחון בהתנחלות השתולל עם רכבו במאהל, הפיל אוהל של זקן בן 90, הם פוחדים להתלונן.

* שער גוכיה לא נפתח. זו תופעה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים. בשל כך נחסם מעבר טרקטורים לשטחים שממערב לכביש אלון. לעומת זאת, טרקטורונים של ילדי המתנחלים עוקפים את השער בלי בעיות, וזאת לא לצרכי פרנסה אלא לשם בידור.

* מפקד מחסום תיאסיר עזר לנו במצב מצוקה עם רכבנו.

צומת תפוח -11.30- יש חיילים בבדיקות מכיוון חווארה. אין תור.

כפר קוסרה- 11.40 – לא קרו ארועים חריגים בשבוע האחרון. היום יום ראשון למסיק. ילדי ביה"ס משוחררים מלימודים. ואכן כל הדרך ראינו משפחות-משפחות מוסקות זיתים.

מעלה אפרים- 12.05- אין חיילים.

מחסום חמרה- 12.20- המחסום ריק ממכוניות. משאית אחת עמוסת ירקות מכיוון מערב. לא התעכבנו.

ההתנחלות מכורה - הרחיבה מאוד את השטחים החקלאיים – גם במטעים וגם בשטחים חורשים לקראת זריעה.

אצל קדרי - לרגלי התנחלות משכיות -
מתחת לגבעה של משכיות יש מעיין קטן שהרועים היו משקים ממנו את העדרים שלהם כשהם חוזרים מהמרעה. במסגרת ההתנכלויות של תושבי משכיות נגד הבדואים החיים בקרבתם, הם גם מגרשים את הרועים מהמעיין. יש לציין שלמשכיות אין עדר וזו לא מלחמה על המים, מה עוד שכל ההתנחלויות מקבלות מיםinfo-icon זולים מחברת מקורות ואילו הבדואים קונים ומובילים מים במחיר גבוה פי עשרה או יותר. כך שזו התנכלות לשמה. ואכן היתה תקופה שהרועים פחדו להתקרב למעיין. לפני יומיים כנראה שמישהו בכל זאת הביא את העדר למעיין. ואז, כפי שסופר לנו, הגיע אחראי הביטחון בהתנחלות, והתחיל להשתולל עם הרכב. הוא נכנס לאוהל של סב המשפחה בן ה-90 והרס אותו, ועשה חראקות סביב החצר שבתוכה הכבשים.

בכל פעם שאנו מבקרות במאהל אנו שומעות על התנכלויות של תושבי משכיות, ובעיקר של רמי אחראי הביטחון. נראה שהאחראים על האזור מטעם הצבא, שהוא הריבון בשטחים, נותנים לו גיבוי והוא מרשה לעצמו לעשות כראות עיניו. הבדואים מפחדים להתלונן. בפעמים שהתלוננו היו מקרים שאנשי הצבא באזור נתנו לו גיבוי. כך קרה גם בעניין הזכות להשקות את העדרים במעיין, וגם במקרה שהוא דרש לגרש משפחה ממקום מגוריה ליד ההתנחלות. אין ספק שהאינטרס של המתנחלים הוא להרחיק את הפלסטינים הגרים בקרבתם. האדמה רשומה בטאבו על שמה של המשפחה שגרה שם, כך שרק בדרכי טרור הם מקווים לגרש אותם. והצבא? אולי גם הוא שותף לאותם אינטרסים?

שם גם סיפרו לנו על מקרה אחר. לבדואי שגר באזור ברחו 3 גמלים. כעבור 3 ימים הם נמצאו במטע זיתים של התנחלות רותם. אחראי הביטחון שם הזמין משטרה. הוא טען שהגמלים גרמו נזק למטע. השוטר (שמו נסים) שהגיע דרש ממנו, ללא משפט, סכום של 1300 שקל או שיעצור אותו בתחנת המשטרה שבמעלה אפרים. הוא עתיד לעמוד למשפט. בבית המשפט הישראלי מול ההתנחלות ועורך הדין שלהם (להם אין בעיה לממן אותו) יעמוד בדואי חסר כל, שאין לו כסף לשכור עו"ד, אין שום גוף שיכול לעזור לו, הוא אינו דובר עברית ואינו מכיר את התהליך המשפטי? וזאת בהנחה (מופרכת?) שבית המשפט  ינהג בשני הצדדים ללא משוא פנים.
אלה עוד פנים של הכיבוש.
בזמן שהיינו הגיע ערף דראג'מה, ראש הרשות המקומית של צפון הגדה.

14.15- מחסום תיאסיר - גם כאן אין היום כמעט תנועה. מדי פעם עוברת מכונית.

כשרצינו לעזוב לא הצלחנו להתניע את המכונית. מצב לא נעים. ביקשנו עזרה ממפקד המחסום (סג"מ), שנענה ברצון. אחרי כמה נסיונות שלו ושל עוד חייל פעל המנוע ונסענו.

מחסום גוכיה - 15.00 - כפי שקורה הרבה פעמים בחודשים האחרונים , לפחות מאז שחיילי ההנדסה הקרבית נמצאים באזור, המחסום לא נפתח. צלצלנו לזהרן. הוא דיבר עם מי שדיבר, ואמרו לו ששלחו ג'יפ, אבל הג'יפ לא הגיע, או במילים אחרות –שיקרו לו.
זה כמה חודשים שהבדואים לא מגיעים לשער כי אף אחד לא פותח אותו גם בשעות המצומצמות (3 שעות בשבוע). לעומת זאת, דבוקה של 4 טרקטורונים מפונפנים, כאלה שילדי הרצליה פיתוח מתגאים בהם, עקפו בלי בעיות את השער, הם והנערים עם הקסדות וחליפות הספורט הממותגות. אכן, החיים הטובים של ילדי המתנחלים, מול העוני של האוכלוסיה שמסביבם. האם גם הם היו נענשים על שעקפו את השער?

מחסום מעלה אפרים- 16.00אין חיילים.

צומת תפוח- 16.15-  בדיקות מכיוון חווארה. 4 רכבים בתור. חיילים מותחים גדר תייל באמצע הכיכר. לא ברור לשם מה.