דרום הר חברון, חברון, יום ב' 10.10.11, בוקר

צופות: 
חגית ב. מיכל צ. (מדווחת)
10/10/2011
|
בוקר

6.30-10.00

כביש 317

שוב חסימות אבנים ועפר בכביש זה. בגלל דיווחים על חסימות חדשות  נסענו לחברון מכביש זה.
אכן, לאורך כל הדרך חסימות. מול המאחז הלא חוקי מצפה עשהאל, חסימות. מול הפניה לשני חסימות. כל קטע הכביש עד סוסיא מלא בחסימות. תמיד בצד ימין של הכביש לבאים מדרום. כנ"ל עד ההתנחלויות מעון וכרמל. למרגלות מצפה אביגיל הלא חוקי אף הוא, משפצים את הכניסה ואת שולי הכביש, כמו מכינים תחנת הסעה. שוב "שרים בשני קולות". שוב נראה שיש מגמה להקשות את מעבר האנשים והצאן. צריך לעקוב אחרי המגמה הזאת. רוע הלב האנושי נושב חזק עם רוחות המדבר בחבל ארץ זה. לפחות רואים מאותו כביש גם את טורבינות הרוח שהקימו אנשי קבוצת הכפרים לרווחת אנשי סוסיא הנרדפים כ"כ ע"י המתנחלים. 

בקרית ארבע, בכניסה לאחוזת הקבר של ה"צדיק" הידוע ברוך גולדשטיין, בנו סוכה גדולה ומפוארת לשמחת כל עולי הרגל העתידים להגיע בחג הסוכות.
מלאכי לווינגר, ראש מועצת קריית ארבע, יכול להמשיך ולנסות לייצר תדמית של עיר שאנשיה ראויים להיכל תרבות. מעשיו מעידים שגולדשטיין וקריית ארבע חד הם.

חברון

בחברון כמו בחברון, הכיעור של "בית הכנסת" חזון דוד (מיד בכניסה אחרי המחסום המפריד בין קריית ארבע לעיר) משקף במדויק את טיבם של המתנחלים: אוהל גדול ומסמורטט התקוע כמו אפנדיקס בלב השטח שהם מנסים להשתלט עליו, לא רחוק מבית המריבה. תמיד יוצאים ממנו מתפללי קהילת קודש זו.

חיילי הצנחנים מאיישים את המחסומים ברחוב השוהדא ובתל רומיידה. "נעלבנו", כי אפילו הקצינים של הגדוד במחסום תרפ"ט לא שמעו עלינו. לעומתם, חיילי משמר הגבול במחסומים העוטפים את מערת המכפלה כן יודעים מי אנחנו ומתפלאים שהצנחנים לא שמעו עלינו.

לפחות לא אלה ולא אלה לא מפריעים ולא מעכבים איש. איך התרגלנו "לשמוח" כשהשגרה האיומה הזאת נשמרת. שקט בחברון בינתיים. נגיע בימי סוכות, אז שוב ימי החריג היהודי יקשו את החיים שם.