קלנדיה, יום ד' 5.10.11, אחה"צ

צופות: 
רותי ב., חנה ט.
05/10/2011
|
אחה"צ

בין סגרinfo-icon לסגר המחסום ממשיך לתפקד על תקן השפלה,זוהמה ורוע.

  15:45- כל הכבישים לכוון צפון עמוסים וסתומים במסלול הימני הרכבים על המדרכות.הפועלים החוזרים ממהרים לעבור. גלים, גלים של גברים הממהרים לביתם אחרי יום שודאי התחיל מוקדם מאד.

כרגיל,רק שני שרוולים פתוחים,בכל אחד כ-20-25 ממתינים.מדווחים לנו שהמצב הזה נמשך כבר שעתיים.מתלוננים "הילדים יוצאים מביה"ס ב-2:00 ומגיעים מאוחר הביתה."

בככר הצפונית  תנועה איטית ופקוקה. הסככה מטונפת,מסריחה  משתן ורק ריח הגויאבות בדוכן שבכניסה והפירות היפים מרעננים טיפה. מרחוק המעבר לתעודות הכחולות נראה מאד עמוס,שם הרי מעבירים אחד,אחד.

16:15- עדיין רק שני שרוולים פתוחים ובכל אחד מהם לפחות 30 אנשים. לא מעכבים בכלוב,אבל עדיין היום ההמתנה ארוכה. רותי עברה בשרוול 2 40 דקות מרגע הכניסה ועד היציאה. האנשים עומדים בייאוש שקט,אין דחיפות,אין דבורים רק ילד קטנטן מאבד את הסבלנות. חנה בשרוול 4. המעבר לקח 30 דקות. חבורת צעירים עדיין מנסה להתבדר מנסים להעמיד פני עיוור והמוביל שלו.

16:40 - החיילת סגרה את השרוול, חנה מעירה לה בטון חריף (צועקת)היא  טוענות שההוראה "מלמעלה". אחרי כמה רגעים כשהתור בחלקו עבר למקום אחר,שוב מעבירים אבל לא מוותרים על כללי הטקס,אדם נשוא פנים בהופעתו נאלץ לחלוץ נעליים,מושפל ומתרגז.

האוירה והמפגש עם העוברים משדרים מרירות שקטה,קצת "בוז" למעט שאנחנו עושות,  והרבה יאוש. הסטודנטים מסבירים לי שלא כדאי להתרגז,זה הרי בכל מקרה לא מועיל,לא פה.