חבלה, ג'יוס, פלאמיה, יום ב' 12.9.2011 בוקר

7:00 – השער בדיוק נפתח. בתור עומדים כ-20 איש, אך כל הזמן מצטרפים ונבדקים והתור נשאר. אחרי בדיקה של כ-10 אנשים החל ריב ביניהם, החיילים ניסו לפשר והפסיקו לזמן קצר את הכנסת הפועלים. שאלנו את אחד הפועלים , היכן הוא עובד, הוא השיב באדמות של המשפחה אך כדי להגיע אליהן הוא צריך לעשות סיבוב גדול בהליכה או לקחת מונית. ב- שבע וחצי הגיעו 2 אוטובוסים עם ילדי ב"ס. חלק מהם אפילו יצאו מן האוטובוס בזמן ההמתנה.

ג'יוס

8:00 – בכניסה לכפר פגשנו את נעים, הוא סיפר לנו על הבעיה שעומדת לפניהם: בעיית האישורים למסיק שעומד להתחיל בעוד שבועיים. הצבא דורש מן החקלאים להמציא מחדש את כל המסמכים המוכיחים בעלות (למרות שקבלו אותם בשנה שעברה). וזו ביורוקרטיה די מתישה את החקלאים.

האישורים לכניסה למטעים יינתנו לבעלי הקרקע ולחלק מן הבנים שלהם, ולא לנכדים. הגזירה הזאת תקשה עליהם למסוק את כל היבול. בעוד שבועיים יתברר כמה קבלו אישורים וכמה נדחו.

מחסום פלאמיה

9:00 – לאחר כמה u turn  הגענו למחסום פלאמיה. לשער הגיע עדר כבשים, שהיה צריך להיות ממושמע עד שהרועה ייבדק.

משאית יצאה מן השדות עמוסה בשקי זעתר שהם מגדלים בכמויות גדולות,מייבשים, ומייצאים דרך ירדן למדינות ערב. ישראל לא מייבאת מהם.

פגשנו זוג מבוגר שהגיע לשער וחזר על הקושי לקבל אישורים למסיק לבני משפחה.

ניגש אלינו מפקד המחסום לברר מה מעשינו ברוח אוהדת והתפתחה שיחה. התברר שהוא מקיבוץ גבעת חיים. חייל אחר במחסום החל לקרוא לו וכשהוא התקרב אליו אמר לו החייל: מה אתה מדבר אתן.

מפלאמיה נסענו דרך חגה ופונדוק הביתה