קלנדיה, יום א' 25.9.11, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
רוני המרמן, איה קניוק ותמר פלישמן (מדוחת)
25/09/2011
|
אחה"צ

 

אורחת: יהודית ברנשטיין.

בשעה שברמאללה התקיימה עצרת המונים לרגל שובו של אבו מאזן מעצרת האו"ם, ובעודו מכריז על אביב פלסטיני, התריסה קבוצת צעירים מול מגדל הפילבוקס המשקיף אל מחנה הפליטים.

נערים וילדים - "גורי מהפכה", חלקם רעולי פנים מאימת המצלמות, אחרים עוטי דגל פלסטין לראשם, קראו קריאות לשחרור פלסטין והמטירו אבנים.

המגדל ויושביו  לא הגיבו.

אדישות המגדל לא ריפתה את ידם, הם שבו והתחמשו ושבו ותקפו באבנים מפויחות מבערת הימים האחרונים, הם פעלו בתנועה גלית, שבים ותוקפים את קירות הבטון שנותרו אדישים ודומים.

עמדנו לצדם מצוידות במסכות הממזערות רק מעט את צריבת אדי הגז. הבטחנו שלא נחשוף בתמונות את פניהם והם קיבלו את מילתנו ואותנו באמון ולא מחו גם כשהיינו עדות לאלתור בקבוקי תבערה שהוצתו והריעו בשמחה כשהלהבות אחזו במעלה המגדל וריחפו סביבו כלשונות של אש.

משכבתה האש ירדו שתי דבוקות חיילים מהמגדל ועמדו בפתח המתחם, מול הנערים, חמושים ברובים בעלי תוף המכיל שש פצצות גז מדמיע ("רינגו"). האחד שוחח במכשיר הקשר שבידו ומשהסתיימה השיחה פנו ששת החיילים לאחור ופסעו למתחם המחסום.

הנערים שבו לתקוף את המגדל, שתריסי המתכת באשנביו העליונים הורמו מפעם לפעם וחשפו לשניות ספורות את פני החיילים המבוצרים.

לאחר כשעה נשמעה קריאה בקרב הנערים:"מסתערבים, מסתערבים באים..." והם נסו על נפשם כמו שנס אדם מפני חיותinfo-icon טרף.

במחסום עצמו, כמו בעולם מקביל, המציאות האפרורית  נמשכה בעצלתיים ולא יצאה מגדרה לקדם את פני המדינה שבדרך. האנשים לא "לבשו חג", פניהם לא העידו על ריגוש או תקווה, הם המשיכו לעמוד כמדי יום  בהכנעה ובשקט מול מוטות המתכת, מחכים בסבלנות אין קץ שתפתח הדרך בפניהם.

בלון צילום לבן מרחף מעל המרחב מאז תחילת חודש ספטמבר.