ענאתא, קלנדיה, יום ג' 13.9.11, בוקר

קלנדיה
6:00 - בחוץ מחכים כ-200 גברים בשלושה תורים ארוכים. ליד השער ההומניטרי הסגור עומדים כ-50 גברים ונשים. בפנים פתוחים כל חמשת המעברים ובכל מעבר מחכים כ-30 אנשים.
ברחבה אנו פוגשות שתי מתנדבות נורווגיות שהגיעו למקום בשעה 5:00 והן מדווחות כי המעבר היה די מהיר.
השער ההומניטרי נפתח מייד לאחר בואנו וכל 50 הממתינים נכנסו. השער נשאר פתוח, לא ברור אם בשל תקלה במנעול או בכוונה להקל את המעבר. במשך 30 דקות עברו במעבר ההומניטרי 175 אנשים נוספים, מתוכם 30 נשים ו 20 ילדים.
גם הקרוסלות נפתחו מייד כשהגענו ואחר כך כל 5 דקות. סה"כ עברו דרך הקרוסלות כ-300 אנשים במהלך 30 דקות, עד שהתור התרוקן לחלוטין. גם בפנים לא ניכר לחץ על התורים בבידוק.
גבר שהגיע בשעה 6:10 דיווח טלפונית כי יצא בצד הישראלי בשעה 6:45. סה"כ 35 דקות.

6:20 - המעבר מהיר מאוד. כרגע מחכים בתור"רק" כ- 60 גברים.דרך השער ההומניטרי  שלא נסגר ממשיכים אנשים לעבור ביחידים, מיד בהגיעםלסככה.

6:30 - במשך מחצית השעה בה היינו במחסום נכנסו דרך הקרוסלות 300 אנשים ודרך המעבר ההומניטרי 220 אנשים. 17-18 אנשים בדקה.
באותו זמן עברו דרך חמשת מעברי הבידוק כ- 600 אנשים (כולל מי שהיו בפנים כשהגענו). בממוצע (באומדן גס) ארכה בדיקת כל אדם כרבע דקה. 
כשעזבנו היה התור ריק לחלוטין ובפנים המתינו עוד כ-10 אנשים בכל מעבר בידוק.

6:40 - מחסום המכוניות עמוס, אי אפשר לראות את סוף התור.

החלטנו לעבור לכיכר הילדים בענאתא. נסענו בדרך היותר קצרה, דרך מחסום חיזמה ופסגת זאב. נתקענו בפקקים של הבוקר בכביש 60, כשכולם נוסעים בו זמנית מהצפון לכיוון ירושלים (ישראלים), או לכיוון יריחו/בית לחם (פלסטינים).

הדרך, שללא הפקקים הייתה נמשכת מקסימום 15 דקות, ארכה הפעם 50 דקות!

מחסום ענאתא 
7:30 - מייד אחרי מחסום ענאתא ישנה כיכר גדולה המרכזת בתוכה את מערך ההסעות של כל תלמידי השכונה אל בתי הספר שלהם. מראה התלמידים המתנקזים לכיכר וממנה לאוטובוסים הוא מרהיב. תמיד, כשיש אפשרות להגיע למקום בין 7:15 ל 7:45, אנו ממהרות למקום השפוי ביותר (יחסית) במערך הכיבוש.
היוםהגענו בדיוק בזמן.

חלק משלושת אלפים הילדים הנוסעים בכל בוקר מענאתא לבתי הספר השונים כבר עזבו, אך כאלפיים ילדים עוד הסתובבו בשטח, כשאנשי וועד השכונה מפקחים על הבטיחות, על זרימת האוטובוסים לכיכר, על הכוונת הילדים לאוטובוסים המתאימים – וגם על ההתנהגות המנומסת.

יו"רהוועד, העומד בכל בוקר ובכל צהרים בשטח, הסביר כי הם מקפידים על כך שהילדים לא ישתוללו, לא יריבו ביניהם ובעיקר שלא יזרקו אבנים על מכוניות שיטור וצבא.

7:50 - הכיכר כבר כמעט ריקה מילדים, עוד 2-3 אוטובוסים וגם המאחרים יהיו בדרכם לרכוש השכלה.

שוחחנו עם יו"ר הוועד, שסיפר כי המחסום החדש ההולך ונבנה במקום מזה כשנתיים אמור להיפתח ממש בקרוב. הוא חושש מבעיות כיוון שהאנשים אולי לא יסתגלו בקלות למחסום החדש והממוחשב.
ביקשנו שיטלפן אלינו מבעוד מועד, כשידע מתי המחסום עומד להיפתח, ואנו ננסה להגיע ולעזור כמיטב יכולתנו.
הסתכלנו סביב, על ההר נבנו הרבה בנייני ענק חדשים. לדברי היו"ר מחיר דירה מרווחת בבתים החדשים הינו כעשרה אחוז ממחיר דירה דומה בירושלים. לא ייאמן. הרי רק החומרים עולים יותר!

לפני שנפרדנו הדהים אותנו איש שיחנו כששילב בשיחתו ציטוט של ביטוי עברי העשוי להכשיל הרבה צעירים ישראליים בפסיכומטרי: עד מתי רשעים יעלוזו...