מעבר מיתר, כביש 60, חברון, כביש 356, 317, יום ג' 13.9.2011, בוקר
7.00-10.30
אחרי הפסקה די ממושכת בשל סיבות שונות שבנו למשמרתנו.
מעבר מיתר
כל האנשים כבר בצד הישראלי, אין תור וגם "המכלאות" ריקות. נחמה פורתא.
כביש 60
הכביש עמוס בכלי רכב אזרחיים. הבלון הורד "וחונה" בבסיס בבית חגי. שתי תופעות שנותנות תחושה של "שגרה".
חיילים נמצאים בשוק הצאן בצומת הכבשים. נמאס לנו לקבל תשובה מכובסת לשאלה על פשר שהותם שם אז אנחנו לא שואלות. להם בוודאי נתנו צידוק לשהותם שם.
חברון
גדוד שמשון בעיר מאייש את כל המחסומים והחסימות, למעט אלה הסובבים את מערת המכפלה. את האזור הזה מאיישים חיילי משמר הגבול.
ניכרת תכונה כלשהי לקראת ה20.9.11 [או שמא אלה הן רק תחושותינו]. קבוצות של חיילים מסתובבות באזור כיכר גרוס וברח' השוהדא. נראה שמקבלים תדריכים, חלקם מצויידים במגינים נגד אבנים מעל הקסדה. למחסומים נוספו עוד תלתליות. ברווח בין H1 ל-H2 בצומת בית מרקחת בצד הפלסטיני הוסיפו את ה"מלכודת "המסתובבת בנוסף לעוד גדר ועוד גדר. גם בעיקול 160 הוסיפו חסימות ותלתליות. ברחוב השוהדא ריתכו מחדש סורגים על הדלתות של החנויות.
הנערים מוכרי הפיתות ,שזאת מציאות חייהם מלידתם, מהלכים ללא פחד, מזיזים בעצמם את החסימות כדי שהעגלה שלהם תעבור אל מול עיניהם האדישות של החיילים, אח"כ נכנסים למגנומטר, מורידים את החגורות , עוברים וממשיכים הלאה, משל היה זה מסלול רגיל של כל נער בגילם בעולם. גם אנחנו צריכות להזכיר לעצמנו שזאת זוועה שאנחנו צופות בה כבדרך שגרה.
אין מעוכבים
בשום מקום. מנהל ביה"ס לבנים אל איברהמיה והשרת מסתובבים עדיין באזור המחסום להבטיח שאחרוני התלמידים יעברו בשלום. לדבריהם כמה דקות לפני שהגענו בדקו היום ביסודיות את הילדים. לשאלתנו האם מתכננים משהו מיוחד ביום הכרזת המדינה שלהם, עונה לנו המנהל שהם תמיד מוכנים...
החלטנו לראות את היכל התרבות החדש של קרית ארבע . חיפשנו לא מעט. לא הצלחנו להיעזר באנשי המקום. נראה שהם עדיין לא הפנימו שיש להם אחד כזה. טוב, מצאנו.
כביש 356 317
בצומת זיף בפניה ליאטא מילואימניקים בודקים מכוניות. חלקם מאשרים את תחושת המיותרות לשהותם שם אבל יש גם מי שמאמינים שהם שומרים עלינו מפני פיגועים, בכך שנכנסים לפלסטינים לחיים. ייאוש גדול.
בקטע הדרך בין מצפה אביגיל לסוסיא נחסמו מחדש כל החסימות שהיו פתוחות בשנים האחרונות.
בגלל הריסת המבנים באום אל ח'יר והצתת האוהל ליד סוסיא, נסענו לבקרם. באום אלחיר הריסות של פחון ומתחם של פינת משחקים לילדים. נעליים וחפצים מפוזרים בסמוך לגדר המשגשגצ של כרמל, מספרים שוב על האכזריות ואטימות הלב של המינהל האזרחי. הגיעו גם אנשי המרכז לשמירת האדמות היושבים בחלחול. גם הם באים לשמוע, לראות, לתעד ולדווח. גם הם כמונו לא יכולים 
לעשות הרבה מעבר להפגנת איכפתיות.
באנו להיות עם אנשי סוסיא. נ' ידידנו מספר שהרושם הוא שהפעם המשטרה מתייחסת ברצינות יותר מתמיד. אבל הגיעו גם אנשי השב"כ שניצלו את ההזדמנות וכשמישהו בא לתת עדות למשטרה הם הזמינו אותו לשיחה "מנומסת ומתנצלת "על החיפוש הפיזי שעושים עליו .ואז במקום לשאול שאלות רלבנטיות להתפרעות המתנחלים הם שאלו אותו לדעתו על האירועים במצרים והאם לדעתו תפרוץ עוד אינתיפדה ועוד כיו"ב. האיש ניסה להזכיר להם שהעניין הוא חייהם שם וסבלם מהמתנחלים אז הם שרבבו גם פה ושם [אחת מתוך חמש שאלות לדבריו] שאלה לעניין. בקיצור בחורינו הטובים יודעים את העבודה.