אבו דיס (הפשפש), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ו' 26.8.11 בוקר
מעבר הזיתים
יום השישי האחרון של חודש הרמאדאן. אנחנו נוסעות למעבר הזיתים, מחנות את המכונית בחוץ ונכנסות למתחם. פועלות שתי עמדות בידוק: בחלק התחתון של המחסום ממש על הכביש ממוקם מחסה בד מעין אוהל, אליו מובילים שרוולי כניסה (מחסומים) המחולקים לשניים: גברים ונשים, תור ארוך משתרך בשני השרוולים. חיילי מג"ב ונציג של המינהל האזרחי
בודקים את העוברים הרבים בתנאים די קשים; חום רב וצפיפות. הבדיקה נעשית ביעילות ואדיבות תוך הקפדה על גיל הכניסה המותר של הנשים והגברים והקלה קמעא בגיל הילדים. השרוולים אינם מוצלים והחום רב, במרחק מה מהשרוול יש שתי סככות צל וחבל שעיקר אזור ההמתנה אינו מוצל וגם כשמתעורר צורך בעיכוב לצרכי בדיקה ואימות מסמכים הוא נעשה בצד ללא צל.
עגלות נכים מסיעות את אלה שאינם יכולים ללכת והן מוסעות על ידי עובדי האמבולנסים הנמצאים בשני צידי המחסום.
יש גם מעבר מחלקו העליון של המתחם שהפעם מאויש באנשי מג"ב, גם משם ניתן להיכנס.
בתוך המחסום, בסככה, קיימת עמדת הבידוק הנוספת המאוישת על ידי המשטרה, גם שם מחולקים התורים לגברים ונשים. כשמאותר מישהו עם בעיה הוא מוחזר לבדיקה נוספת למטה או לחילופין לא נותנים לו לעבור. אחר כך יש להניח את התיקים/שקיות במכונת השיקוף ולעבור בשער. כמעט כולם נאלצים להסיר את החגורה שמזמזמת.
תנועת העוברים מתחילה להיות ממש דלילה שני השרוולים בכניסה הופכים לשרוול אחד. המוחזרים, בעיקר המוחזרות עדיין מחכים/ות ומקוים/ות להיכנס.
בחוץ מחכים השאטלים שמסיעים לעיר, מאחר והיום זה ליל אלקאדר, החזרה מהתפילה תהיה מאוחרת והמחסום יהיה פתוח כל הלילה. כמו שאמר הקצין "לא ינום ולא יישן שומר ישראל