דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ב' 15.8.11, אחה"צ

צופות: 
אבו ראמי-נהג ומתורגמן, ג'ודי וציפי (מדווחת)
15/08/2011
|
אחה"צ

יצאנו בשעה 4 אחרי הצהרים
במחסום סנסנה -מיתר פגשנו פועלים החוזרים מיום העבודה. הם הקדימו לשוב בגלל הרמאדן. המעבר שלהם לצד הפלסטיני התבצע בזריזות. בצד הזה מהומה רבתי ושמחה וששון: אסירים שוחררו מן הכלא הישראלי ואת פניהם קיבלו נשים, גברים, ילדים רבים וקשישים וקשישות במוזיקה, תופים, יללות...בקיצור היה שמח. קבלת הפנים לא היתה מאורגנת על ידי הא"ום, אלא התבצעה על ידי המקבלים בשרשרת גדולה של מכוניות. כאשר עזבנו את המקום ונסענו מרחק של כמה קילומטרים משם, ראינו בצד הכביש שהצבא עצר מכוניות של מקבלי הפנים עם המשוחררים בתוכן לבדיקות.

כביש 60  - מהכניסה לישוב יתיר ולאורך קילומטר בערך, מזפתים את הכביש החדש הזה. כלומר דואגים במיוחד -על חשבון המיסים שלנו. בהמשך, ליד דורא -אל פאוואר עומדים רכבי צבא, וחיילים עומדים משני צדי הכניסה לישובים הללו, ואף על אי התנועה באמצע הכביש .עוד חיילים התהלכו בסמוך לברכת מי השתיה באל- פאוואר, ובשדות לעבר הבתים שם. כולם התהלכו בנשק שלוף. ירדנו לשאול. תשובה לא ממש קיבלנו, רק חיוך "ונפנפו" אותנו משם.
בכביש עצמו היתה תנועה ערה.
 

חברון

בחברון על פניו שקט - זאת השעה שבה מכינים לקראת הסעודה ששוברת את הצום. מכר מקומי סיפר לי אתמול שהם אוכלים בשלוש לפנות בוקר ואז הולכים לישון עד אחת בצהרים. תוך כדי ההליכה ברחוב השוהדא אנחנו מפנות מבט לעבר בית הדסה: בקומת הקרקע, בחצר לפני הבית ילדים משתעשעים בבגדי ים ולידם בריכה מתנפחת גדולה מלאה במים. מעברו השני של הרחוב הצר, אפשר ואף רצוי להרים מבט מעלה -מעל כלובי החלונות, אל הגג עליו עומדים דוודי המים. שם, שלא כמו אצל המתנחלים, משתמשים במים במשורה וגם אז זה בקושי מספק.