חברון, תרקומיא, יום ד' 10.8.11, בוקר

בעקבות הדוח הקודם בענין מעבר תרקומיא  - שוחחנו עם נהגים ישראלים שמחכים כאן לנוסעים, ומספרים שהמצב גרוע, זהו המעבר הפחות טוב מכולם (מיתר ועוד..), גם התנאים הפיזיים וגם היחס - משפיל, מדיניות קשוחה וכדו'.

בשיחה עם ציון מנהל המעבר - בקש לשמוע את כל התלונות -גם על היחס שקבלנו כאן בפעם הקודמת, ויש לו תשובות והסברים לכל דבר, והבטחה שבקרוב מתחיל קבלן לבנות מה שחסר.

  

מעט ילדים מתרוצצים ברחובות ובכלל שקט.

מערת המכפלה - על המדשאה ילדים חוגגים (קיטנה?)

מיכאל ויהודה מ"שוברים שתיקה" בסיור עם  אנשי הקונסוליה האמריקאית.

בצריפון של משמר הגבול - החיילים מעכבים 4 אנשים. החייל מספר שבגלל הרמדאן יש יותר נסיונות פיגוע.

מסתבר שהוא הוא החייל שלפני יומיים ניסו לדקור כאן ליד הקסבה..הוא בריא ושלם.

המעוכבים חיכו כ- 25 דקות, לא עזרו להם התלונות, כי השב"כ, לפי הסברי החייל, יכול לעכב אותם כמה שצריך... והוא עדין לא קבל אישור לשחרר.

כל המסלול שלנו נראה שקט למדי, בתל רומיידה החיילים שמחים להעביר אתנו קצת זמן, להבין מי אנחנו ומה. הם  עסוקים ב"השגחה" על בחורה יהודיה שעברה כאן - בודקים אם הגיעה ליעדה, "כי היה מקרה של אונס לפני ? חודשים"  (האם מישהי מאתנו שמעה על כך??)

 

בדרכנו חזרה שוב עוצרים אותנו במעבר תרקומיא, מתעקשים מאד לבדוק מה יש לנו ברכב, כולל הורדת שולחן גדול שקנינו אצל עזאם במסגריה, שצריך 2 אנשים כדי לפרוק אותו, העבירו במכשיר הסריקה (השולחן בקושי הצליח להיכנס לתוכו), וכמובן גם את שקיות התאנים והענבים נבדקו,

וכל זה - למרות שציון היה בסביבה וראה שהגענו, ולא עזר לנו ששוחחנו אתו בבקר.

מענין מה גרם לכך שהתחילו במעבר הזה להחמיר הרבה יותר מבעבר, וכנראה שגם הרבה יותר

מאשר במעברים אחרים.