עופר - יידוי אבנים, סכנה לבטחון האזור

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יהודית שטרנברג, רוני המרמן (מדווחת)
19/01/2010
|
בוקר

אולם 7

שופטת: רס"ן אתי אדר

תובע: סרן אשחר ארז

סנגור: נרי רמתי

באולם הזה מתקיימים היום 10 דיונים בעניינם של עצורי בלעין וניעלין שנעצרו בתחילת חודש ינואר. נכחנו בשניים מהם.

אברהים חליל אברהים סרור - תיק מס' 1112/10, ת.ז. 852405380 - תושב ניעלין

האישומים נגד הנאשם: יידוי אבנים, ייצור וזריקת בקבוקי תבעירה, איסוף רימוני גז והפרת סדר.

כל האישומים הנ"ל מבוססים על הפללות של עד התביעה מס' 2, ולדברי התובע, הופכים את הנאשם למסוכן לביטחון האזור. הוא מבקש מעצר של הנאשם עד תום ההליכים.

הסנגור טוען שההפללות של עד מס' 2 הן בעייתיות מאוד. תושבי ניעלין רבים הופללו בידי אותו אדם אשר מספר "מעשיות" שיש צורך לבדוק אותן, ואשר לא קיבלו חיזוק מעדים אחרים. עד מס' 2 נפגע בראשו מרימון גז שהושלך לעברו לפני 5 חודשים. מסמך רפואי מרופאו קובע שמאז סובל מבעיות פיזיות ונפשיות חמורות. גם אנחנו שמנו לב למצבו של העד הזה שישב על ספסל הנאשמים מבלי לשים לב למתרחש מסביבו.

הסנגור מוסיף שלצערו, גם חוקרי השב"כ היו ערים למצבו של האיש ושלחו אותו לתרגיל אצל מדובבים. משם חזר עם ה"אגדה" שבכפר פועלת לכאורה חוליה צבאית.

בעייתיות נוספת של החקירה היא שעד מס' 2 מופיע כנשוי בחקירה הזו. הוא אינו נשוי.

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, לטענת הסנגור: הנאשם הסגיר את עצמו למשטרה, אחרי שהצבא השאיר בביתו הודעה כי הוא דרוש לחקירה. הוא ידע כי עדי התביעה מס' 2 ו-3 מצויים במעצר, ולכן, אילו היה חבר ב"חוליה" שהוזכרה, לא היה מסגיר את עצמו והיה נמלט.

עובדה זו מחזקת את בקשתו של הסנגור לשחרר את הנאשם בערבות. נסיבות רפואיות הן שיקול נוסף לחלופת מעצר. הנאשם סובל מבעיה בעינו שדורשת טיפול תכוף (עינו השמאלית אכן הייתה דלוקה ונפוחה). חוסר הראיות במקרה הזה בולט. יש בתיק ביהמ"ש דוח אירועים מהכפר, ואין הצלבה בין ההפללה לבין האירועים המדווחים בדוח.

לנאשם יש משפחה באולם וחברים ישראלים רבים אשר מוכנים לערוב לו, ובכך שיתייצב לדיונים בביהמ"ש ויתרחק מגדר ההפרדה אם יש צורך בכך.

החלטת השופטת תינתן ב 24.1.10.

התיק הזה וכן התיק הבא ממחישים את נחישותה של המשטרה לשבור בכל האמצעים את המאבק של הפלסטינים בבלעין ובניעלין  נגד בניית גדר ההפרדה ותוצאותיה. בלעין הפכה לסמל להתנגדות בלתי אלימה. לצורך זה עושה המערכת גם שימוש בעדים לא כשירים ולא מתאימים להפללת פלסטינים שמוצגים בכך כפושעים מסוכנים.

 

 

מחמד עטאאללה חוסין עמירה - תיק מס' 1167/10, ת.ז. 852230481, תושב ניעלין
התובע מזכיר שהנאשם הורשע בעבר בגין יידוי אבנים. עקב הפללתו של עד מס' 3 הוא מואשם

בחברות בחולייה צבאית. חומרת ההאשמה מהווה עילת מסוכנות, ועל כן מבקש מעצר עד תום ההליכים.

הסנגור טוען שלמעט הפללתו של עד התביעה מס' 2 (כמו במקרה של אברהים סרור), אין בידי התביעה כל חיזוק לעובדה שמשהו מהמעשייה המופרכת שהעד מגולל גם נכון. הוא שוב מבקש לבחון עדות זו בזהירות רבה. ועוד הוא טוען, שבזכ"דים מחקירתו של העד בשב"כ כתוב שאמר לחוקריו שנפגע בראשו מרימון גז לפני 5 חודשים. היום יוכל ביהמ"ש להתרשם ממצבו הפיזי והמנטאלי ולעיין במכתב מרופאו של העד שקובע שכתוצאה מהפגיעה סובל העד מבעיות נפשיות חמורות. כאמור, שלח אותו השב"כ לתרגיל אצל מדובבים ממנו חזר עם אותה אגדה על חוליה צבאית.

הנאשם עצור מספטמבר 2009 והיה אמור להשתחרר בעוד יומיים. מכאן שחלק ניכר מהדברים המיוחסים לקבוצה אינם רלוונטיים. בחקירתו מנה עד התביעה מס' 3 את הנאשם כאחד מחברי החוליה. אך כשנשאל בהודעתו במשטרה מי הם חברי החוליה, לא הזכיר את שמו של הנאשם. המקום היחיד בו מופיע שמו של הנאשם הוא בכינון החוליה. לא מיוחסת לו שום פעילות. אין ראיות ברורות על מסוכנותה של אותה חוליה שאינה מופיעה ברשימת הארגונים האסורים, כפי שהתביעה הודיעה. בנוסף אפשר לטעון, שפעילותו של הנאשם מופסקת (אם אכן הייתה קיימת). יש הוכחה שמספטמבר הוא אינו היה שייך לחוליה (שכן היה במעצר). היום החוליה כבר אינה קיימת. אי לכך, הסנגור מבקש את שחרורו של הנאשם.

סיבה אישית נוספת לשחרורו היא בריאותה הלקויה של אמו.

החלטת השופטת תינתן ב 21.1.10.