בית לחם (300), מת"ק עציון, יום ג' 19.7.11, בוקר

06.40 ‫מעבר-רחל

התמונה שנגלתה לנו דומה לאותו מראה מזה חודש ימים. מכוניות רבות של מעסיקים עומדות בשולי הכביש וממתינות לעובדים. התגובות בכניסה הן קשות. "אני כאן כבר שעתיים. מתנהגים אלינו כמו כבשים".  והתגובה הקשה מכל – בעל-הבית עוזב את המקום כי הוא לא יכול (או לא רוצה) להמתין לפועלים המאחרים לצאת.

באולם האחרון אנשים נכנסים אחד אחד והחיילות הן הממתינות לבאים. 5עמדות פועלות והיחס של החיילים בעמדות אדיב וסבלני. מאוחר יותר נסגרה עמדה אחת אבל לא פה היה הפקק של היציאה.

טלפנו למוקד ההומניטרי ולא ראינו תגובה בשטח. טלפנו גם לקצין המת"ק והוא אמר שאינו רואה בעייה. הבעייה בעייה – מעבירים את האנשים בקצב איטי ביותר. פותחים בהתחלה רק 2פתחים והכנסת האנשים היא בקצב איטי ביותר.

בשעה  07:20  התחיל פתאום זרם שוטף של אנשים והתורים הולכים ומתקצרים. מה מונע את הקצב הזה גם בתחילת המשמרת?

08:10 מת"ק עציון

הדלת פתוחה אך הפלסטינים הרבים עומדים מעבר למטה החוסם. התקרבנו ואז נגלתה תמונה שונה.  קצין וחיילת עומדים בחזית. אחד מהפלסטינים קורא בקול את שמו של הבא בתור והקצין נותן לו מספר.  באולם היו כ – 80איש וכולם באו לחידוש הכרטיס המגנטי. הכל שלו ומסודר וממוזג אלא שאליה וקוץ בה  - החhילים בפנים לא מצליחים להנפיק ביום אחד כרטיסים לכלל הבאים והפלסטינים חוזרים הביתה כלעומת שבאו והם יחזרו ביום שלישי הבא בתקווה שאז יצליחו לממש את בקשתם. אלה שבאים וחוזרים מאבדים ימי עבודה , כסף להסעות או ביטול מעיסוקיהם הפרטי. אחד הממתינים סיפר לנו שזו הפעם השלישית שהוא בא לכאן לאותה מטרה : פעם ראשונה – המכונות לא פעלו. פעם שנייה המספר שבידו היה 92והוא חזר הביתה . הפעם – ציhדנו אותו במספר הטלפון של חנה לדיווח.