סאלם - חקירת עד, מפלילים

אולם מספר 3

ערעורים
הרכב שופטים: רס"ן דליה קאופמן, סא"ל אייל נון, סא"ל יאיר צדוק
תובע: סרן כמיל פרג'
סנגור: חיים יצחקי ממשרד אביגדור פלדמן

הלכתי לבית המשפט, לבקשת הקבוצה הירושלמית, ללוות את המשך הדיון בעניינו של אברהים חליל סרור מנעלין, שאמור היה לעבור מעופר לסאלם. כשהגעתי התברר שההוראה להעבירו בוטלה. עורכי הדין שלו לא ידעו על כך, וגם אנחנו לא, כאמור.

בשער אמר לי הש"ג הישיש שהיום יש חג לדרוזים (יום הנבי אל-ח'ד'ר) וזה שתמיד מאשר לו להכניס אותי חוגג, אז הוא צריך לברר עם מישהו אחר. כשהזכרתי לו לצורך הבירור שקוראים לנו מחסום ווטש, זיק ניצת בעיני כל החבר'ה מסביב - "חברה של עדנה?", שאלו. נו, מזל שלא הצטרפתי בשעתו לדיון אם כן או לא לברך אותה בדרכה לייצג אותנו בקופסא [בתוכנית הטלוויזיה "האח הגדול]... כך זכיתי באיזה דוק של סלבריטאות, ולפני שידעתי מה קורה צעדתי במעלה השביל מהשער לאולמות ביהמ"ש עם דהמשה האב ובנו, ומן הון להון התגלגלתי לפרק במסכת המשפטית של ג'מאל טיראווי, והוא, התברר, מה-זה סלבריטאי.

ל
כל מי, שכמוני, זוכרת שהוא חשוב אבל לא זוכרת בדיוק למה, אזכיר בקצרה את מה שהתעדכנתי בו בין השיבה מביהמ"ש עד לרגע זה:

כשנחטף עם 4 פלסטינים נוספים ממחנה הפליטים בלאטה, ב 29.5.07, כיהן טיראווי כחבר פרלמנט וכדובר סיעת פתח במועצה המחוקקת הפלסטינית. אחיו, תאופיק טיראווי, מפקד המודיעין הכללי בשטחים, היה ממקורבי ערפאת, וגם היום, אחרי הבחירות האחרונות בפתח, מעמדו איתן.

ב 15.8.07 הוגש נגד ג'מאל טיראווי כתב אישום ובו 17 אישומים, לרבות שילוח המחבל המתאבד לקופי-שופ ברחוב אלנבי בת"א חמש וחצי שנים קודם לכן (מארס 2002). עוד הוא נחשד שכאחד ממפקדי גדודי חללי אל-אקצא (הזרוע הצבאית של הפתח) תכנן פיגועי התאבדות בעקבות הטבח בבית חנון וירי בישראלים באינתיפאדה השנייה.

כתב האישום מבוסס על עדויות מפלילים וחקירות על סמך דברי מדובבים. אחד המפלילים, פיראס ריאן, נחטף אתו מבלאטה, אחר, ראיד אבו סריס, נעצר כשב"ח, ובחקירתו בשב"כ הודה בהובלת המחבל המתאבד ב 2002- מכפר קאסם לפתח תקווה, וייחס את ההנחיה לעשות כן לטיראווי. מפליל נוסף ששמו עלה בדיון שבו נכחתי הוא מוחמד אבו טובו.

ברגע שנכנסתי לאולם מספר 3 (אחרי שחיפשתי את אברהים סרור לשווא בכל האולמות האחרים ובאחדים מהמשרדים), ברור היה שהיום אינו כתמול שלשום ושהאסיר הזה אחר. קודם כל, לא היו ענני האפור והחאקי הרגילים, כי רוב לובשי המדים היו בחופשת נבי ח'ד'ר, וכבר היה אפשר לנשום יותר בקלות - הרבה פחות רעש בעיניים והפרעות שמע וריכוז, מבלי שהתמעטה כהוא זה תחושת ה"ביטחון". אבל עוד יותר בולט היה האיש שמילא את קופסת הנאשמים. לא היה אפשר לטעות בו - ברור היה שהוא עדיפואי מהליגה הראשונה. הוא אמנם עמד בתא הנאשמים בחולצה חומה של שירות בתי הסוהר, אבל בכל זאת נראה כמי שמנהל את חצרו. מתחת לחולצת האסירים קצרת השרוולים היה לבוש בגד שחור שנראה חדש, נקי ומוקפד. סביבו עמדו ארבעה בני משפחה (ביניהם אחיו פאיז טיראווי) - פי שניים מהמותר לרוב האסירים - ושוחחו אתו חופשי כחצי שעה עד שהגיעה התפאורה - השופטים, המתרגם והרשמת. מפקד המתרגמים תרגם את הדיון.

אני מנחשת שאורחיו היו בנו, ילד שנראה כבן שש, ואשתו, ואתם היה זוג נוסף. כל מי שנכנס לאולם בירך אותו לשלום, רבים בלחיצת יד, אחדים מעורכי הדין בנשיקות.

אז הופיעו הסנגורים, תל אביביים בעליל, עוד לפני שנודע לי שהם ממשרדו של אביגדור פלדמן. והכי חשוב - הם עשו את העבודה שבדרך כלל מצפים מסנגורים לעשות ולעתים רחוקות כל כך רואים אותם עושים בפועל בבית המשפט הצבאי בסאלם. אבל בעצם זה היה יותר מכל דבר אחר שיח חירשים. השופטת הייתה צריכה "לתרגם" לחוקרים המעידים את שאלות הסנגור. לא מפני שהם לא מבינים עברית, אלא כי הם מעולם לא העלו על דעתם לפקפק באופן החקירה, בהרשעה על סמך מדובבים או מפלילים, באיום על נחקר ושימת מלים בפיו. זה מה שלימדו אותם, זה מה שהם תמיד עשו, ואין להם שום סיבה להבין פתאום שמישהו רוצה לדבר על זה.

אם הבנתי נכון, עיקר העניין של ההגנה היה לנסות לקעקע את מסכת ההפללה על ידי חשיפת פגמיה של שיטת החקירה והעלאת ספק בדבר תקיפות של הרשעה על יסוד נוהל מדובבים ואימרות מפלילים. הופיעו שני עדים, שניהם חוקריהם של המפלילים של טיראווי, שפעלו באותם אמצעים שכולנו מכירות ואוהבות. כך שלכאורה, לא היה כל חדש בביקורת שהופנתה כלפי השיטה. אבל, עצם אמירתה היא חידוש, לפחות כאן.

שני חוקרים העידו על שלושה מנחקריהם שהפלילו את טיראווי: ראיד אבו סריס, מוחמד אבו טובו ופיראס ריאן. כל שלושת המפלילים ביקשו בעדותם בבית המשפט לסגת מהאימרה עליה הם חתומים, בטענה שהיא אינה אמת.

מהחקירה שניהל התובע למדנו כי החוקרים המעידים עשו הכול על פי הנוהל - בדקו את כשירותו הרפואית של הנחקר שלהם, דיברו אתו בשפתו, נתנו לו לרשום בכתב ידו ובערבית את השאלות והתשובות, לקרוא מה שכתב ולחתום על כל עמוד. הכול כמובן מתוך מטרה להגיע לחקר האמת וכל שנאמר נאמר על ידי הנחקר מרצונו החופשי. מהחקירה הנגדית, של הסנגור התל אביבי עם הקוקו, אפשר היה להתרשם אחרת, אבל, שוב, אני מבטיחה לכן שלהוציא אותנו אף אחד לא יטרח.

ראיד אבו סריס: הסנגור הזכיר לבית המשפט שכשהעיד אבו סריס בבית המשפט טען שמסר את שמו של טיראווי כי היה במצב נפשי קשה ולא ידע על מה הוא מדבר. בחקירתו הנגדית העלה שתי טענות, האחת שהאיש היה ידוע כצרכן של אקסטזי, מריחואנה, חשיש ואלכוהול. הוא העלה את הסברה שהגיע לחקירה רק ביום הרביעי למעצרו (נעצר ב16- והובא לחקירה רק ב20- באוגוסט 2006) מפני שעד אז היה "מסטול מת" ובעת החקירה היה כנראה בקריז. הטענה השנייה שלו הייתה שעל פי עדותו של אבו סריס טיראווי הפחיד אותו, אך מרגע שהחוקר שמע את השם טיראווי הפסיק לשאול שאלות רלוונטיות ולמעשה הוביל את אבו סריס להפליל את טיראווי, שהיה לו כנראה אינטרס אישי להפלילו. נמצאה לו הזדמנות להיפרע ממשהו שמפחיד אותו. מכל מקום, אמת, אמר הסנגור, לא היה אפשר לחפש בחקירה של העד הזה, שעל דבריו נסמכת התביעה.

אבו סריס נעצר ב 16.8.06 כשב"ח, וב 10.5.07 הורשע בהובלת המחבל שהתאבד בבית הקפה בתל אביב במארס 2002.

יש להניח שגם את הבסיס להרשעתו של אבו סריס אפשר וצריך היה לאתגר, בדיוק כמו במקרה טיראווי שלפנינו, אבל הוא לא עדיפואי, אלא סתם תושב השטחים שעבד בישראל והתמכר לסמים ואלכוהול.

מוחמד אבו טובו אמר בביהמ"ש שכשהוא נשאל על טיראווי בחקירה הוא רק אמר שהוא עובד ברשות. "החוקר היה אומר לי כל דבר", אמר, בהתייחס לאימרה. הפרקליט הצביע על כך שאין זכ"דים הקודמים לאימרה, וזה מצביע על חקירה על סמך תרגיל מדובבים. הרי לא ניהלת חקירה של ארבעה עמודים "על עיוור", אמר לחוקר.

פיראס ריאן נעצר עם ג'מאל טיראווי. גם במקרה זה נטענו שתי טענות עקרוניות שמעלות ספק ביחס לקבילות תביעה המסתמכת על מפלילים. הטענה הראשונה הייתה שעל פי העדות שנתן המפליל בבית המשפט הוא רצה לחזור בו מאימרתו, ואז איים עליו החוקר ש"יחזיר אותו ל 90 יום לתאים, לשב"כ ולסבל", על אף שבעת החקירה דחק בו לחתום על הכתוב באומרו שבבית המשפט יוכל להגיד מה שירצה. בטיעונו השני השווה הסנגור את הזכ"ד של חקירת השב"כ של ריאן מיום 24.6.07 לאימרה על סמך חקירת החוקר הנחקר מ 26.6.07 (יומיים אחר כך). אלה שני טקסטים מאוד ארוכים וזהים כמעט לחלוטין, לרבות רשימה המצויה בשניהם של עשרה שמות, ואחרי כל שם פרטי בעליו (גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, תעסוקה וכו'), המופיעות בשניהם ובדיוק באותו הסדר. הסנגור לא נראה משוכנע כשהחוקר השיב בשלילה לשאלתו אם לא הקריא לנחקר את הזכ"ד בחקירתו, כלומר שם את האימרה בפיו.

משרד אביגדור פלדמן מתכוון להגיש בג"צ אחרי שביהמ"ש הצבאי לערעורים דחה עתירתו לגילוי ראייה או חומר חקירה נוסף ביחס לעוד עד תביעה במשפטו של טיראווי. בתום המשפט ביקש הפרקליט לא לחקור את אותו עד עד אשר תשיג ההגנה צו ביניים או התערבות בג"צ.

החלטת בית המשפט, נשיאה ושני שופטים, היא להשאיר את תאריך חקירת העד ליום שנקבע - 31.1.10, אלא אם יוצא קודם צו ביניים, ולקיים גם את הישיבה שנקבעה ליום רביעי שלאחריו - 3.2.10. אם יוחלט לחשוף חומר בפני ההגנה, הבטיחה נשיאת בית המשפט, בית המשפט לא יפגע בהגנת הנאשם, אבל הסיכוי שבג"צ יתערב, היא אמרה, הוא כידוע קלוש.

להוציא מקרים ספורים שבהם התלחש עם הסנגור או התנשק עם עורכי דין שחלפו באולם ביהמ"ש ונעצרו לברכו, טיראווי התנהג כאילו ההתנהלות המתרחשת סביבו כלל אינה נוגעת לו. הוא היה עסוק כל העת בשיחות ערות עם אורחיו, במחוות ידיים ותנועות שפתיים. ענני האפור והחאקי לא היו שם לחצוץ ביניהם.