אבו דיס (הפשפש), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ו' 5.8.11, בוקר

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
יעל י., אורית י., רות א. (מדווחת)
05/08/2011
|
Morning

 

 יום שישי הראשון לחודש הרמדאן,

 

מעבר הזיתים

9.45 – 11.15

כאשר הגענו למעבר הזיתים כבר המה המקום מאנשים שהגיעו על מנת להגיע מוקדם לתפילות בהר הבית הנערכות ב- 12 בצהריים. מגרש החניה שבראש הגבעה היה חסום כולו על ידי מיניבוסים שחיכו לעוברים בכדי להסיעם לעיר העתיקה.

כל הנשים לבשו בגדי חג וגם חלק מן הגברים עטו עליהם גלביות, חלקן לבנות. ההיתר ניתן הפעם לגברים מעל לגיל 50 ולנשים בנות 45 ויותר. גם לא מעט ילדים הגיעו עם הסבים. כוחות ביטחון רבים מאד היו במקום; חיילים של משמר הגבול שוטרים צבאיים ואנשי חברות אבטחה בבגדיהם השחורים. בנוסף ניתן היה לראות אמבולנס של הסהר האדום וחובשים של אותו ארגון שנמצאו במקום בכדי לקדם כל בעיה רפואית צפויה ביום כה חם, כאשר האנשים אינם צעירים וצמים.

נכנסנו למחסום ללא כל הפרעה ונוכחנו שהבדיקה של הנכנסים מכיוון השטחים לא נעשית בתוך המחסום בחלונות הרגילים אלא בעמדה שהוקמה בחוץ. ארבעה אנשי ביטחון איישו אותה ושמשיות הגנו עליהם מפני השמש הקופחת. שני מעברים היו שם אחד לגברים ואחד לנשים. נעצרנו בכדי להתבונן בנעשה אך נתבקשנו על ידי החיילים להתרחק. כשביקשנו לשאול שאלה, נענינו על ידי הקצין במקום שלא יענו לנו. זו הייתה הצרימה היחידה ביום הזה.

 

המעבר היה חלק, אנשים שנראו מבוגרים דיים אפילו לא התבקשו להציג תעודות. אדם בן 62 שפנה אלינו טען שהוא מנוע שב"כinfo-icon על לא עוול בכפו. הצענו לו לנסות ולעבור ואכן גם הוא עבר ללא כל בעיה. אחרי מספר דקות התברר לנו שקיימת עוד עמדת בדיקה בכניסה למחסום מכיוון אבו דיס, כך שהאנשים היו צריכים לעבור שתי עמדות, ובכל זאת המעבר היה מהיר מאד. בעמדה התחתית הייתה מעט יותר החמרה ומרבית העוברים הציגו את תעודותיהם. שלושה או ארבעה אנשים לא הורשו לעבור (מתוך מאות רבות של עוברים), כנראה בשל גילם הצעיר יותר.

אולם ההמתנה המוצל היה ריק פרט לאנשי ביטחון, ביניהם קצינים מספר. הם היו כולם מסבירי פנים, וספרו לנו שלקראת החג קיבלו החיילים שבמחסום הנחיות לנהוג באדיבות ואפילו נתבקשו לשנן מספר מילים נדרשות בערבית. פגשנו גם שני פעילים של OCHA, בחור מניו זילנד ובחורה מלוד שבאו גם הם לצפות בנעשה במחסומים ביום זה. גם אתם ניהלו הקצינים שיחות ידידותיות. כשיצאנו אמרנו לאחד הקצינים ששמחנו להיווכח בהתנהלות המוצלחת של המעבר והוא לא נשאר חייב ובירך אותנו על מעשינו.

ביציאה עצמה הציע לנו אחד המאבטחים לצאת בדרך צדדית בכדי שלא נצטרך לעבור עם כולם, הודינו לו והסברנו שיש לנו עניין לעבור במקום שבו עוברים הפלשתינאים. המעבר היה חלק ולא ארך למעלה מדקה.