נעלין (קרית ספר), יום ה' 14.7.11, אחה"צ
מחסומי נעלין ורנטיס (עדכון)
נסענו בכביש 443 מירושלים לכיוון מודיעין עילית. קרוב לעטרות שלט חדש "מכשול קו התפר בבניה". כבישים נפרדים לישראלים ולפלסטינים הכניסות לכפרים הפלסטינים, מלבד לבית איכסה, חסומות. האורחת שלנו רואה כיצד אנו לוקחים את אדמותיהם של הפלסטינים והם במקום להגיד תודה עושים לנו טרור.
במעבר מכבים פנינו למודיעין עילית- טלמון כביש 446 צפונה.
האורחת התפעלה משירות האוטובוסים הפעיל העומד לרשותם של המתנחלים, שירות שאינו זקוק לרפורמה.
מחסום נעלין: רחב ידיים, שימוש נדיב בקרקע. כניסה לא מסודרת, הולכים ברגל בשביל אדמה.
אחד הפועלים מספר: רק מחסום נעלין פועל, כ-3000 איש מכל הכפרים שממערב לרמאללה מנוקזים כעת אך ורק למחסום זה מה שיוצר בבקרים עומסים בלתי אפשריים. פועלים נאלצים להגיע כבר בארבע וחצי לפנות בוקר כדי להבטיח יציאה מן המחסום בשעה שש וחצי. שעתיים לפני הזמן כדי לעבור כמה מאות מטרים. מי שעובר מוקדם צריך לחכות כשעה, שעה וחצי עד תחילת העבודה. המחשב, לדבריהם, עובד יום כן יום לא. החיילות מפטפטות, אוכלות ורק שני שרוולים פתוחים. אם הפועלים מביעים את מורת רוחם ואומרים: "אנחנו ממהרים לעבודה" התגובה היא סגירת המחסום.
בכניסות לכפרי הפלסטינים אין שלטים, אין שמות.
מחפשות את מחסום רנטיס. כניסה אחת לכפר מכביש 465 – כביש מעגלי, חסומה בבלוקים. אחרי בית אריה לכיוון תל אביב מצאנו את מחסום רנטיס.
מחסום רנטיס, כמו מחסום חיזמה: רק רכבים ורק בעלי תעודות זהות כחולות עוברים. פועלים שמגיעים עם אישורים אינם עוברים. לדבריהם, החייל, לפעמים,קורע את האישור. אי אפשר להעביר תוצרת חקלאית. ישנה רשימה של נקודות ביקורת למעבר סחורות גב אל גב
: ביתוניה, תרקומיה, הר חומה.
קשה לדעת היכן שטחים כבושים והיכן עובר הקו הירוק. מחסומים ממוקמים בלב הגדה ולא בכניסה לשטח ישראל.