מת"ק עציון, יום ג' 21.6.11, אחה"צ
כעס ותסכול במת"ק 14:25
במת"ק עציון כמצופה, היה קהל גדול (מעל 50 איש) שהמתינו לקבל את הכרטיסים המגנטיים שלהם. מדוע "כמצופה"? מפני שבשבוע שעבר המת"ק היה סגור ביום שני ושלישי, כך שהשבוע היה עומס כפול על העומס הרגיל. שום צעד לא נעשה כדי להתמודד עם המצב, למרות שאותו הדבר התרחש ביום שני, כך שניסיון יכול היה להכין את הרשויות, אם לא התנסות!
מיד הקיף אותנו קהל מתלונן על הטיפול, רבים הגיעו מוקדם ביותר בבוקר. ביודענו שחנה ב. הצליחה לשאת ולתת ביום שני כדי שכולם יצליחו להיכנס, התקשרתי אליה לעזרה. לאחר שהיא התקשרה לרשויות היא אמרה שאם כבר ממתינים במקום כל כך הרבה אנשים בשעה כה מאוחרת אין סיכוי שכולם יתקבלו, אבל שנאמר לה ש"מישהו יבוא לאולם ההמתנה לבדוק את המצב". בזמן שאנחנו היינו שם התקשרנו גם למשרד המת"ק וגם למספר של המוקד מספר פעמים כדי להשיג איזו הקלה, וגם כדי להשיג את אותו "מישהו" שיבוא לאולם ההמתנה.
ב – 15:25 שמענו קול חזק של אישה שצועקת בערבית מהחלון – אומרת לכולם שהמשרד מעתה סגור ושעל כולם ללכת הביתה. המקומיים היו כולם בשוק מ-(על פיהם) "השפה הגסה" שלה. מפני ששעת הסגירה הרשמית היא 17:00 התקשרנו למחות וחמישה אנשים נוספים הוכנסו. הכנו רשימה של כל אלה שממתינים בתור בתקווה שנוכל לאפשר להם לבוא למחרת בבוקר. בזמן שהיינו שם נעלמו כמה אנשים, חלק ויתרו או – הצליחו להתגנב פנימה דרך דלת אחורנית (מסתבר שזה אפשר אם אתה זריז מספיק!) עד השעה 16:15 עדיין המתינו במקום בנחישות שבעה אנשים. הקצינה שאתה דיברתי (שהייתה, מסתבר, זו שצעקה קודם) סירבה להכניס אותם באומרה שהמשרד מלא.
קצת מוקדם יותר אישה מבית לחם הגיע כדי לקבל את הכרטיס שלה, לאחר שניסתה גם יום קודם לכן. בעלה שליווה אותה, התקשר בטלפון והם הוכנסו מיד. זה היה קצין של המת"ק במספר טלפון חלופי שניתן לנו על ידי המוקד. התקשרנו לקצין הזה והוא אמר שכדאי לנו להכין רשימה של האנשים שנשארו ממתינים, והם יוכנסו ראשונים למחרת בבוקר. זה היה ההסכם שהוא השיג לאנשים מיום שני. וזה מה שעשינו – נתתי את מספר הטלפון שלי לאחד הגברים במקרה שיהיו עם זה בעיות. הדוח הרגוע הזה לא מתחיל אפילו להביע את הכעס והמרירות שהרגשנו כולנו.