אבו דיס (הפשפש), סילואן, עיסאוויה, שיח' סעד, יום ד' 6.7.11, אחה"צ

14.00 – 16.30

שיח' סעד

שמענו שמועות ש"החבר" שלנו, י., חזר (בנקמנות) לשיח' סעד. כך שאף על פי שהכל נראה שקט בשעה זו ואפילו ילדי בית ספר לא היו (חופש), נכנסנו לשכונה. החיילים לא התנגדו לכניסתנו. הצעירים חסרי התעסוקה המסתובבים ללא מעש הודיעו לנו שלא היו חילופי משמרות במחסום הכניסה. כששאלנו אותם על מצב הכביש לסוואחרה והאם זה השתפר, אמרו שאלה רק שמועות ושמצב הכביש עגום כשהיה.אחד הבחורים ניסה ללא הצלחה למכור את מכוניתו שיכולה לנוע רק בתוך השכונה. תוך התעלמות הן של החיילים והן של תושבי המקום, עזבנו.

סילואן

נסענו דרך סילואן, לצד החפירות הוצתה אחת היציאות ביחד עם תוכנה של עגלת זבל. נסענו במעלה בכיוון לשער האשפות בדרך עמוסה ומלאת מהמורות שבה מתבצעות הן חפירות והן בנייה. מתחת לשער המפואר של עיר דוד נמצאת הדלת המוזנחת למרכז המודיעין הפלשתיני ואדי חילווה (www.silwanic.net). עצרנו לפני הירידה בכדי לצפות בכפר סילוואן משם ולראות את בית יהונתן.

מהר הזיתים יכולנו לראות שהשלב השני של התנחלות מעלה הזיתים עדיין אינו מאוכלס. השיפוץ של בניין המשטרה של ראס אל עמוד נראה יקר ויפה מאד.

הפשפש

נכנסנו לסמטה הצרה מתחת לפשפש ונוכחנו שכל הדלתות והשערים שליד המעבר סגורים. ליד מעבר הזיתים חיפשו כמה נהגים מחסה מהשמש הקופחת. מגרש החניה מיועד רק לתחבורה ציבורית.

עיסאוויה

פנינו שמאלה במעגל התנועה שמתחת לכניסה למפקדת המשטרה הצבאית, ועלינו לעיסאוויה. לא היו חיילים בכניסה לכפר. בעליה פגשנו מכונית משטרה משוריינת וג'יפ של משמר הגבול שירדו מכיוון מרכז הכפר. כשהגענו לשם עמדו משני צדי הכביש צעירים שידיהם מלאות באבנים מוכנות לזריקה, התנסות מפחידה ומאד בלתי צפויה. הכביש היה מלא באבנים אבל לא ראינו חיילים של משמר הגבול ליד תחנת הדלק כשיצאנו מהכפר.